"הסתכלתי עליו כמו מישהו שניצח את החיים"
דלית הורגן חבר, חמותו של מאיר תמרי ז"ל שנרצח בפיגוע בשומרון, ספדה לאב נכדיה • הודתה: "אסון מאוד גדול ששובר לך את הלב לרסיסים"
מאיר תמרי ז"ל, שנרצח בפיגוע סמוך ליישוב מגוריו חרמש שבשומרון, הובא אתמול (ד') למנוחות בבית העלמין כשאלפי אנשים ליוו אותו בדרכו האחרונה. מאיר, בן 32 במותו, הותיר אחריו אישה ושני ילדים, בני שלוש ושנה. סיון כהן שוחחה ב־103fm עם דלית הורגן חבר, חמותו של תמרי ז"ל, אשר שיתפה בכאב הגדול של המשפחה.
"הייתי אמורה לשמור על הילדים ובסוף הם (ההורים) החליטו שהם רוצים לבלות איתם יחד ביום רביעי, יום לפני, ביום שלישי, זה קרה", ציינה דלית בכאב. "הילד בן שנה, והבת, בת שנתיים וחצי, רק בחנוכה תהיה בת שלוש. היא קיבלה הסבר מפסיכולוגית מה להגיד, במילים מאוד פשוטות היא אמרה שאנשים רעים, כי אין משהו אחר להגיד, פגעו באבא, עשו לו פצע גדול, שרופאים ניסו לעזור לו ולא הצליחו, ואבא מת, הוא לא יחזור אלינו. זה מה שאמרו לה להגיד".
באשר לתגובת בתו של מאיר למות אביה, סיפרה: "הילדה שאלה הרבה שאלות. חשבתי שהילד בן השנה בכלל לא צריך להיות בשיחה אבל אמרו לנו שהוא כן צריך להיות. היא בדיוק בגיל של ה-'למה?' והיא שאלה הרבה שאלות, 'למה הוא לא יחזור? איפה היה לו פצע?' היא ילדה מאוד חכמה, יודעת כבר לדבר טוב. גם אתמול בלילה אחרי שהיא כיסתה את אבא שלה, היא אמרה 'אבא באדמה', ואחר כך אמרה לנו 'אולי הוא יחזור, אולי הוא יגיע בפעם אחרת'. הסברנו לה שלא".
לאור אמירותיה, הזכירה סיון כהן את התמונה שנחקקה בראשה מלוויתו של מאיר ז"ל, בה נראית בתו משחקת בחול. דלית הורגן חבר הסבירה: "היא אמרה, 'אני מכסה את אבא, הוא ישן'. הסברנו לה שהוא לא ישן, כי כשישנים, מתעוררים, והוא מת. קשה מאוד להאמין, זה אסון מאוד גדול ששובר לך את הלב לרסיסים. מהרגע ששמעתי את צמד המילים 'מאיר נרצח', אתה יודע שהחיים לא יהיו אותו הדבר. אני, לצערי, ולשמחתי, נשואה לבנימין הורגן שאשתו נרצחה לפני שנתיים וחצי. קיבלנו סטאז' לצערי. היא יצאה לריצה ליד הבית שלה, פעילות ספורטיבית, ונרצחה ממש קרוב לבית. השאירה שישה יתומים וראיתי מה זה עושה, אבל עכשיו אני גם יודעת איזה טעם יש לזה בדיוק".
"תמיד היה מאיר, בדיוק כמו השם שלו"
"אנחנו עוד לא בהתמודדות בכלל", הודתה, "מצד אחד, את יודעת שהוא לא יחזור, והמוח מסדר לך את הדברים, ומצד שני, כל התחושה היא שזה סרט רע, חלום רע שתכף יעירו אותך ויגידו לך שזה לא נכון. יש לי שני מסרים להעביר - אני רוצה לספר על מאיר, מאיר היה איש מקסים באמת. אני יודעת שזה נשמע קלישה, שתמיד אחרי שבן אדם מת אומרים עליו דברים כאלה, אבל מאיר היה החתן שלי. גרנו יחד תקופה, הם גרו אצלי בבית כשהילדה נולדה. הכרתי אותו היטב, חיינו יחד בטוב שלושתנו. מאיר באמת היה מדהים, הוא בא ממשפחה דתית, חבד"ניקית מצפת".
על בחירתו של מאיר ומשפחתו להקים בית ביישוב בשומרון, הדגישה: "הוא ראה את האפשרות של לחיות בטבע, בבית. מאיר היה חשמלאי מוצלח מאוד. אני לא יכולה להגיד שזה היה שיקול רק כלכלי, אבל האפשרויות פה הן יותר גדולות זה לא סוד. השיקול היה גם לגור לידי. הוא הצליח מאוד פה באזור, הרבה יותר מאשר במרכז. הוא היה איש מדהים, הוא תמיד האיר פנים, תמיד היה מאיר בדיוק כמו השם שלו. איש חזק, מכל הבחינות, יציב, טוב לב, ומצד שני בן אדם שיודע לנצל את האפשרויות בחיים ולעשות בחירות נכונות".
"אני הסתכלתי עליו כמו מישהו שניצח את החיים. זה לא החיים ניצחו אותו, זה בני עוולה. אני חושבת שהוא היה מושלם מדי להישאר פה, בן אדם מושלם פשוט", ספדה, וביקשה להעביר מסר למאזיני התוכנית: "מי ששומע אותי עכשיו, להניח בצד את כל השטויות, אני הייתי חילונית, חזרתי בתשובה, מאיר היה דתי וחזר בשאלה - זה לא משנה. אנחנו כולנו שייכים לעם אחד, אנחנו לא נמצאים פה סתם. באנו לכאן כדי להיות עם חזק בארץ הזו. יש לנו זכות על הארץ הזו, אנחנו לא בחסד פה. אנחנו לא צריכים לחיות כמו אנשים שבחסד פה".
לסיום, הכריזה דלית כי "אנחנו צריכים להבין מי האויב - אנחנו לא האויב אחד של השני. כולנו אחים. הביחד שלנו זו הדרך היחידה שלנו לנצח את האויב, ויש אויב, הוא מראה לנו כל הזמן שהוא נמצא שם".
עריכה: שני רומנו
