ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה, שוחח עם ענת דוידוב ועורכת 'איפה הכסף' יעל אילון ב-103fm על הכספים הקואליציוניים שהממשלה העבירה, והתייחס גם לידיעה כי ממשלת ישראל אישרה הבוקר (א') הקמתה של ועדת שרים לטיפול ביוקר המחיה. ד"ר שראל הביע את דעתו בנושא והסביר כיצד בעיניו ראוי לטפל במצב הכלכלי המורכב.
"אני חושב שהנזק הוא הרבה יותר גדול מ־14 מיליארד. זה העלות לציבור בטווח המיידי, אבל הנזק בטווח הארוך של ההעברות האלה יהיה עצום", אמר על הכספים הקואליציוניים.
לטענתו, "זה יפגע בצורה משמעותית בצמיחה, בתוצר לנפש, זה יגדיל את אי השוויון ויגדיל את נטל המס בעתיד. אני חושב שאגף התקציבים פרסם לפני כשבועיים מסמך מאוד איכותי ומפורט שבו הוא מנה את כל התוצאות השליליות של ההעברה הזאת כי היא גורמת לכך שגם רמת החינוך ורמת הפריון בהמשך, במיוחד של המגזר החלש במשק, החרדים, תיפגע עוד יותר".
"כתוצאה מכך, אי השוויון יגדל, גם העוני יגדל וגם שיעורי המס יצטרכו לעלות, מה שיגרום כמובן גם לתוצאות חברתיות מאוד לא רצויות בנוסף למחיר הכלכלי", טען, והוסיף: "החינוך של הבנים במגזר החרדי זה משהו שישפיע בצורה מאוד חזקה, אבל אנחנו מדברים על טווחי זמן הרבה יותר ארוכים של 20-10 שנה קדימה. היום, אם ילד נכנס לכיתה א' והוא לא מקבל שום כישורים שרלוונטיים לשוק העבודה המודרני אז זה ישפיע על הפריון במשק ועל הצמיחה בעוד 15 שנים, כשיהיה בן 20-18".
במהלך השיחה, התייחס גם לוועדה ליוקר המחיה שהממשלה החליטה להקים, וטען: "אחד הדברים הגרועים ביותר שממשלה יכולה לעשות זה להעמיד פנים שמחירי החשמל או המים מוקפאים", אמר שראל, והוסיף: "עובדה שהקפיאו את מחיר החשמל והדלק וזה לא עצר את האינפלציה".
לדבריו, "ברגע שמקפיאים את מחיר החשמל או הדלק או המים, לא באמת מקפיאים את המחיר, הוא ממשיך לעלות. אבל מי שמשלם את המחיר, אלה לא רק הצרכנים של אותם שירותים, שאר הציבור משלם את ההפרש".
"כלומר, לא באמת מקפיאים את מחיר החשמל, רק מעבירים את העלות למישהו אחר. לכן, כל הקריאות האלה 'בוא נקפיא את המחיר הזה והמחיר ההוא או נסבסד את המחיר שלממשלה יש שליטה ישירה עליו' - כל ההצעות האלה הן לא ראויות מבחינת חשיבה כלכלית, הן רק פוגעות ברווחת הציבור", הוסיף.
עוד אמר: "אם הוועדה הזאת באמת רוצה להתמודד עם יוקר המחיה ולסייע לציבור, הדרך היא הרבה יותר קשה, לא דרך שינויים קוסמטיים ופיקוח מחירים שהוא כמעט תמיד מזיק, אלא התמודדות עם הבעיות האמיתיות של המשק, כמו למשל: ארגוני עובדים חזקים מדי, חוסר גמישות תעסוקתית, רגולציית יתר בייבוא ובהרבה דברים אחרים, כל הנושא של הקרטלים של החקלאות שמגינה על החקלאים מפני תחרות ולא מאפשרת ייבוא חופשי של מזון, והרבה דברים אחרים".
הוא הדגיש כי "מי שאמור לטפל באינפלציה בטווח הקצר זה בכלל לא הממשלה, זה בנק ישראל. בנק ישראל העלה את הריבית בצורה משמעותית בשנה האחרונה, בדיעבד אפשר להגיד שהוא לא העלה את זה מספיק מהר".
"אותו דבר קיים גם בארה"ב וגם בבריטניה, וגם באירופה. הבנקים המרכזיים בעולם וגם בארץ כנראה התעוררו קצת מאוחר מדי והעלו את הריבית בקצב איטי מדי, לפחות בדיעבד, ואז זה ייקח יותר זמן עד שהאינפלציה תתכנס ליעד", הבהיר.