כשהחיים כבר לא נראים אותו הדבר
לצד ההיבט פיזי, תאונות מובילות לרוב לנזק נפשי • כיצד מתמחרים אותו? • עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד, וד"ר רימונה דורסט, סיפרו • פרק 07
תאונות, לצד הפגיעה הפיזית, כוללות בין היתר גם היבט נפשי נרחב, שלעיתים מקשה מאוד על המעורבים לשוב לשגרת חיים תקינה, אפילו שנים רבות אחרי. בפרק השביעי של 'חוק ונזק', הפודקאסט בהגשת עורכי הדין עמוס מוקדי וטל שינפלד הסוקר לפני ולפנים את תחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, אירחו השניים את ד"ר רימונה דורסט, מומחית לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה, שסיפרה על ההשפעה העמוקה של תאונות וטראומות על נפשנו. בהמשך, הסבירו יחד כיצד הנזקים הללו מתורגמים לפיצויים כספיים.
"ישנן מחלות נפש שאינן קשורות לתאונות", סיפר עו"ד מוקדי. "כשאנו מתייחסים למצב נפשי כתוצאה מתאונה, אנחנו מדברים על אדם שמגיב בצורה נפשית לאירוע דרמטי שאירע לו. הגיוני לחלוטין שמי שנפגע פיזית יסבול גם נפשית. בהתחלה יצר ההישרדות שלנו חזק מהכול, אנחנו מתמקדים קודם כל בהחלמה הגופנית. היו לנו לקוחות שתפקדו במשרות בכירות, שאחרי שעברו תאונות פתאום לא הצליחו לתפקד, נלחצו מכל מטלה והתקשו לעמוד במשימות הרגילות. על כל אחד זה משפיע באופן שונה. התביעה במוגשת בשם הנפגעים חייבת לכלול את כל הפגיעות שנגרמו להם, כולל הנפשית. ברגע שלא נתייחס לפגיעה הזו, אדם לא יקבל פיצוי בגין המגבלה והסבל שנגרמו לו, ואלה יכולים להיות משמעותיים".
בתגובה, השיבה עו"ד שינפלד: "הנושא הנפשי אכן פחות מדובר. לרבים יש חשש מסטיגמה, מהמונח הגדול הזה שנקרא נכות נפשית. כשמדובר בתאונות מטבע הדברים הכול פתאומי, אנשים מוצאים את עצמם מוגבלים, סיעודיים אפילו, ברור ומובן שתהיה לכך תגובה נפשית. ההשפעה הנפשית לא תמיד מתגלה מיד, לוקח זמן להבין שמשהו השתנה בחייו. לפעמים המגבלה הנפשית מתגלה רק כששבים הביתה, אחרי כל הפרוצדורות הרפואיות. פעמים רבות לוקח לנפגע זמן להודות בכך, זה מאוד קשה לבוא ולהגיד 'אני לא מסוגל', בעיקר כשאין סיבה נראית לעין. נכות נפשית היא לא משהו שנראה, אין פגיעה שניתן להצביע עליה ולהגיד 'אני לא מצליח'. זוהי באמת אחת הפגיעות הנפוצות וחשוב לשים לב לסימפטומים".
"תאונה היא טראומה", פתחה ד"ר דורסט. "התגובה הנפשית היא תגובה למצב של טראומה. כל אדם שנקלע לתאונה או לאירוע טראומטי מגיב. אם מתעורר איזשהו מתח, חרדה שנמשכת בין מספר שעות עד מספר ימים, ולא זקוקה להתערבות מקצועית, ניתן לומר שזו תגובה נורמטיבית שכל אחד מאיתנו חווה אי פעם לאורך חייו. אם התגובה נמשכת מעבר למספר ימים, נראה שהאדם מפתח פגיעה נפשית שמתבטאת בסימפטומים של אי שקט, חוסר ריכוז ובמקרים רבים שחזורים של האירוע במחשבות ובסיוטים, בלבול והפרעות רגשיות של חרדה. מעבר לחודש הפרעת הדחק החריפה עוברת למה שנקרא פוסט טראומה".
כיצד מאבחנים מטופל עם פוסט טראומה? "עלינו למלא אחר חמש קבוצות של סימפטומים: חייבת להיות טראומה, האדם נזכר שוב ושוב בפרטים מהאירוע הטראומטי, הזיכרונות חודרניים, בלתי רצוניים, ישנן הימנעויות כמעט מכל דבר, מלחשוב על התאונה, מלהיזכר בה, להימנע מכל מיני מצבים או אנשים שמעלים את הזיכרון לטראומה, שינויים שליליים בקוגניציה ומצב הרוח שהחלו אחרי התאונה ועוררות יתר, התגובות הן בפער לעומת הגירוי", השיבה רימונה.
"מי שדמיין שבתי המשפט פוסקים מיליונים יתבדה"
לאחר החלק המורכב כל כך של ההתמודדות עם המשבר, ישנו את החלק של הפיצויים הכספיים בעבור הנזקים הלא מבוטלים. "בתביעות נזיקין רגילות, הנפגע צריך לצרף חוות דעת רפואיות כדי להוכיח. במידה והפערים גדולים בין חוות הדעת לבית המשפט יש אפשרות למנות מומחים מטעמו", תיאר עמוס. "כאב וסבל, מילים מפוצצות, פיצוי שאמור לפצות את הנפגע על הסבל והכאב שחווה. בפועל, מעבר לעובדה שקשה לכמת פגיעות משנות חיים בסכומי כסף, אנחנו בכל זאת במדינת ישראל, כך שמי שדמיין שבתי המשפט פוסקים מיליונים יתבדה".
"גם לצד המזיק יש זכות להגיש חוות דעת רפואיות, הוא רשאי להעמיד את הנפגע לבדיקות רפואיות על ידי מומחים שלו, ואיכשהו הם תמיד מוצאים שהכול בסדר", הבהירה טל. "לאחר קביעת הנכות הרפואית עוברים לדון בנזק הכספי, המחושב לרוב על פי קטגוריות קבועות. נתחיל מהבסיסית שנקראת כאב וסבל. ביהמ"ש יביא בחשבון את סוג הפציעה, האשפוז, ניתוחים וכמובן את מידת הפגיעה בהנאת החיים. לא מדובר בסכומים שאנחנו רואים בסרטי הקולנוע. אחד המקרים הקשים והמזעזעים שהיו הוא של עובד בגן חיות, שקוף שהצליח להימלט מהכלוב תקף אותו באכזריות. אותו אדם נותר עם נכות גופנית, אסתטית וכמובן נפשית. אין פה מדע מדויק. מדינה קטנה, פיצויים קטנים. כמובן שככל שאדם צעיר יותר יישארו לו יותר שנים עד גיל פרישה ואז סכום הפיצוי גדל".
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
