"ככה לא בונים חינוך"
ענת דוידוב בטור על מערכת חינוך לא שוויונית וחולה: "בישראל מתחלף בממוצע שר חינוך כל שנתיים. כל שר עם האג'נדה שלו" • ומי משלם? התלמידים
בלי ציונים, בלי תעודות, בלי טיולים, בלי אסיפות הורים ומסיבות סיום. עם מחסור גדול מאד במורים, במחנכות, במחנכים, במנהלים. עם רמת השגים בלימודים שמפגרת בהרבה אחרי השגי התלמידים במדינות המפותחות, ועם כיתות מלאות בצפיפות סרדינים. כך מסתיימת לה שנת הלימודים תשפ"ג, לבושתה של כל מערכת החינוך.
שנה אבודה. יודעים מה? עוד שנה אבודה. בישראל מתחלף בממוצע שר חינוך כל שנתיים. ככה לא בונים חינוך.
כל שר או שרה, עם האג'נדה שלהם, וזאת זכותם המלאה כמובן. תוסיפו לזה את כל הרפורמות שכל אחד מביא איתו: עוז לתמורה, צמצום מבחני הבגרות, הרחבת מבחני הבגרות, עבודות חקר, למידה משמעותית, ועוד רשימה שלא נגמרת. ואיזה מסכנים התלמידים וההורים, והמורות המורים והמנהלים.
תוסיפו לזה כמעט שלוש שנים של קורונה עם לימודים בזום, ותוצאה שלכל תלמיד שני בישראל מתקשה בקריאה ובהבנתה. תוסיפו לזה את הפערים בהשקעה בין ישובי הפריפריה למרכז. תוסיפו לזה את השיעורים הפרטיים שהורים מממנים בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם, ותקבלו מערכת חינוך לא שוויונית וחולה מאוד.
ככה לא בונים חינוך.
