"על מה אנחנו בוכים כל כך הרבה?"
מרסל שיתפה בתובנה שעזרה לה להתחיל פרויקט חדש ממנו חששה: "פאולו קולו כתב פעם שכשאדם רוצה באמת לעזור לעצמו, כל היקום מתגייס לטובתו"
מרסל מוסרי שיתפה כי "השבוע קראתי ראיון עם איש עסקים מפורסם ועשיר, מן הסתם שמתמודד עם מחלה קשה, הוא, משפחתו והרופאים יודעים שזה הסוף ובכל זאת, לא מדברים עליו. ולמה אני לא חושפת את שמו? כי הריאיון עמו בוצע ופורסם בקבוצת כותבים די פרטית בה הוא נמצא, הוא לא כותב למחייתו כמו שהבנתם, אבל כתיבה היא אחת מהתחביבים האהובים ביותר שלו".
עוד הוסיפה כי "כששאלו אותו לנמה הוא לא מתכתב אם הסוף, למה לא נפרד ממי שצריך להיפרד ואיך הוא לא שוקע בדיכאון, ענה בבדיחות הדעת, שאל את המראיין והמראיינת, נו ואתם לא בהמתנה לסוף? הרי אנחנו עומדים באותו התור, אני פשוט קצת הקדמתי אתכם. הם שתקו, לא כל כך ידעו איך להגיב לזה. אני יצאתי מהריאיון הזה עם מחשבה, על מה אנחנו בוכים כל כך הרבה? זה שהולך עכשיו לעולמו לא מסכן, הוא חווה, אהב, שנא, כאב, טייל, טעם, ואנחנו לא זכינו במשהו שהוא לא, גם אנחנו נגיע לשם מתישהו במוקדם או במאוחר".
בהמשך, ציינה: "את הריאיון הוא סיים די מוקדם, ולמה? כי סיפר שהוא מתחיל פרויקט בניה חדש לא רחוק מחדרה ומחר יש לו יום רצוף בפגישות ובסופו טיסה אחת. אף אחד לא שאל שאלות, אבל הוא ענה עליהן, אמר שבהתחלה אף אחד לא רצה ללכת איתו על הפרויקט, מהסיבה הפשוטה שכולם ידעו מה המצב שלו ופחדו להישאר קירחים מכאן ומכאן, הרי אף אחד לא ישים כסף על פרויקט לא גמור, אבל היה צריך מליץ יושר אחד, אדם אחד, שיצעק המלך הוא לבוש, לא עירום כמובן, אדם אחד שיזכיר לכולם כמה שנים עבד בסמיכות אליהם, דאג להביא רווחים ופרויקטים יפים ששמם נודע בכל הארץ".
ואמרה: "מיד הצטרפו עוד ועוד יזמים ונותני שירות וכולם עומדים מאחוריו. 'ואם בריאותך תבגוד בך?' שאל המראיין, המראיינת שתקה. הם יסתדרו, לא יחסר להם כלום. אמר ולא הוסיף. בלילה ההוא של אחרי הריאיון לקח לי זמן להירדם, הערצתי אותו וחשבתי לעצמי כמה הפחד מנהל אותנו".
לסיכום, שיתפה מרסל כי "פאולו קולו כתב פעם שכשאדם רוצה באמת לעזור לעצמו, כל היקום מתגייס לטובתו. עם המחשבה הזו נרדמתי. בבוקר התעוררתי, פתחתי את המחשב והתחלתי בפרויקט ממנו פחדתי עד לפני אותו הלילה. לא יודעת אם יצליח ואם לא, אבל אם כן, את ההשקה שלו אערוך במגדל היפה שבונה איש העסקים שיחייה עוד הרבה שנים. אמן".
