"לפני חודש פגשתי את דוד, זה טוהר אינסופי"
שי אלון, ראש מועצת בית אל, סיפר בצער על רס"ל דוד יהודה יצחק שנהרג בחילופי האש בג'נין: "ילד מתוק שהתנדב בכל דבר שזז ברחבי היישוב"
לוחם יחידת אגוז רס"ל דוד יהודה יצחק מבית אל נהרג אתמול (ג') במהלך חילופי הירי בג'נין, זאת כחלק מהמבצע במחנה הפליטים שנכנס ליומו השני. שי אלון, ראש מועצת בית אל, הגיב על הבשורה המצערת.
"קשה היה לפספס את דוד, ילד מתוק שהתנדב בכל דבר שזז ברחבי היישוב. הוא היה מהמקימים של תנועת נוער לצרכים מיוחדים. בארץ קוראים לזה 'כנפיים של קרמבו'. הוא היה אובססיבי על תנועת הנוער הזאת, גם כמדריך, גם כרכז בתנועת הנוער הזו, וגם כשהוא למד עוד במכינה הקדם צבאית בעלי וגם כשהוא היה בצבא, הוא פקד את המקום הזה", סיפר אלון.
עוד אמר: "דוד היה ילד שגדל בבית של שני הורים, האימא היא מחנכת בבית ספר יסודי וגם האבא הוא מחנך. זו משפחה מוכרת. משפחה שקטה ואצילית. זה שקט חודר. הוא הילד הבכור, ילד מאוד דומיננטי בבית, ילד סוחף. לא סתם הוא היה ביחידה מובחרת, לא סתם הוא המשיך גם להתנדב. באופן טבעי הוא המשיך להילחם, הוא הבין שזה מה שצריך לעשות. ילד מושלם. המכה הזאת וההחמצה הזאת של פעולה כזאת טובה של צה"ל, ודווקא בקרב האחרון שם בבית החולים, זו החמצה גדולה".
לגבי נסיבות הירי, אמר אלון: "אני לא יודע במדויק. אני יודע שהיה שם קרב. ברור שהוא שם כשיש קרב והוא נלחם. הכול בשקט. זה לא בן אדם שמדבר. ילד שהייתה לו אהבת האדם. לא היו אצלו ימנים, שמאלנים, דתיים, חילונים. בן אדם מושלם".
בהמשך, שיתף ראש המועצה גם ברגעים שבהם קיבל את ההודעה הקשה. "בדקה הראשונה שאני מקבל את הטלפון הראשון זה הדבר הכי קשה כראש מועצה. אתה מקבל את הטלפון הראשון לפני שהמשפחה יודעת ועכשיו אתה צריך להכווין את גורמי הצבא לתוך הבית ויש לו עוד שישה אחים", הסביר.
"אתה צריך עכשיו ללקט אותם. יש לו אחות, קוראים לה אלירז היא בת 18, ילדה מתוקה והיא בצפון בטיול, ואתה שולח את הצוות שלך, את המדריכים שלך שמכירים אותה", הוסיף, "תתחיל במרוץ נגד הזמן לפני שזה מתפרסם, ללכת לאתר אותה ולחבק אותה ברגע הנכון ולהביא אותה".
הוא הדגיש: "כל המסע המתיש הזה שלצערי הרב אני חוויתי אותו לפני שנה, ולפני שלוש שנים כל פעם בסבב לחימה כזה או אחר, זה קשה מנשוא. עוד הפעם הר הרצל. נשאב כוחות להמשך מההורים".
"אני נושא על כתפי בעשר שנים כראש מועצה את כל המשפחות עד היום הזה. זה בשמחות, באירועים, וזה לבכות בחתונה של הבן או של הבת, זה לא נגמר. זו משפחה שקיבלה את הבום של החיים שלהם, והחיים שלהם משתנים לחלוטין. הם נכנסים עכשיו למסלול אחר לגמרי בחיים", הדגיש.
היו לך שיחות עם דוד?
"לפני חודש פגשתי אותו. אתה שואל אותו 'איך הולך?' 'הכול בסדר' עם חיבוק כזה מבויש. אתה תראה את התמונות של הבן אדם, אתה תבין על מי מדובר. זה זכות, טוהר. להגיד מלח הארץ זו קלישאה, זה טוהר אינסופי. החבר'ה אצלנו זה קודם כל מטכ"ל ושייטת, דובדבן, אחר כך בהמשך ימ"מ או ימ"ס, כל יחידות הקומנדו. זה הטבעי שלהם. זה המקום שהם מצליחים לבוא לידי ביטוי במה שהם קיבלו מהמקום הזה".
