"איפה יוקר המחיה? פתרונות הדיור? נשכחו בדרך"
ענת דוידוב בטור אישי באשר לתפקודה של הממשלה: "במקום שהיא תטפל בתוספת מיטות ורופאים ואחיות ועובדים סוציאליים, מתעסקים באובססיביות רק בחקיקה"
הנה עוד כמה עיניינים דחופים שהממשלה היתה חייבת לטפל בהם: למשל הסיפור של מולי אברהמסון - אדם בן 70 פלוס, איש סיירת שקד בעברו, עורך דין במקצועו, הגיע להפגין אתמול בקפלן, בעד הדמוקרטיה, ודגל בידו, עניין שגרתי מבחינתו.
אתמול בצהריים בעודו מפגין, ניפגע מאחד הסוסים, הוטח לכביש בעוצמה גדולה, שבר את עצם הירך, חטף מכה חזקה בארובת העין ודימם במשך כמה שעות עד שהגיע לביה"ח איכילוב.
שבר בעצם הירך, ניתוח לא פשוט וחיוני, אמנם לא הכי דחוף, למרות שרצוי לנתח כמה שיותר מהר. נחשו מה? את העין הצליחו לסדר, אבל ניתוח עצם הירך נדחה לפחות ב- 24 שעות, כי אין מיטה פנויה בחדר ניתוח.
וזה כל הסיפור. במקום שהממשלה תטפל בתוספת מיטות ורופאים ואחיות ועובדים סוציאליים, מתעסקים באובססיביות רק בחקיקה. איפה יוקר המחיה? איפה פתרונות הדיור? נשכחו בדרך.
הנה עוד דוגמא - ראמז אבו עסבה, רופא שיניים בן 39 מהכפר ג'ת, נורה אתמול למוות בפתח ביתו, הוא הנרצח ה- 116 מהחברה הערבית, עוד אחד בסדרה הפופולארית 'מי הבא בתור?'. ובעוד הדברים הללו נכתבים, הנרצח הבא הגיע - קנדיי כנעאנה בן 30 מהכפר קרע.
איפה המשטרה? איפה השר לביטחון לאומי? איפה המשילות? דוהרים לחקיקה! כל השאר ייחכה. ובהצלחה לכל הצדדים.
