"כבר 8 שנים שאני נכנסת לרכב בסוף כל תורנות של 26 שעות בבית החולים, ומתפללת על עצמי ועל כל הרופאות והאחיות שאיתי בדרכים. והיום קרה הנורא מכל. דנה בן שושן, חברה, מיילדת, אם ל־4 קטנטנים ובהיריון, נרדמה על ההגה ונהרגה בדרכה הביתה ממשמרת לילה. ואני שואלת למה? למה בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, יש הסעות לאחיות בסוף משמרת לילה, ואצלנו רק לפעמים? כי החיים שלנו בפריפריה שווים פחות?".
במילים קשות אלה, תיארה ד"ר טל זילברמן קמחי, רופאה מתמחה בצפון, את הצער שחשה נוכח מות חברתה בגלל העייפות הקשה לאחר עוד משמרת בבית החולים. בשיחתה עם ענת דוידוב וניסים משעל, הגיבה לדברים.
"היינו קוראים לה המלאכית של חדר הלידה", שיתפה בצער, "תמיד בכל שעה ביום, דנה הייתה שמחה לעזור. זה נוגע בבטן הרכה של כולנו. הרגע הכי מסוכן מבחינתי במשמרת, זה הרגע בו אני עולה על ההגה בדרך הביתה. אנחנו כל פעם מתפללים שהנסיעה תסתיים בשלום. אני רוצה שידאגו למערך הסעות, שיחזירו אותנו הביתה".