אני לא מספיק טוב?
חגי שלו הסביר על ספרו 'מלכוד המצוינות' • וגם: איך למעשה נוצר מעגל הקסמים שפוגע בהצלחה שלנו, והאם כל זה קשור להורים שלנו?
חגי שלו, מומחה לשינויים בעסקים ובקריירה, הגיע להתארח באולפן של ורדה רזיאל ז'קונט ב־103fm, ושוחח איתה על ספרו 'מלכוד המצוינות - איך לפתח ביטחון עצמי שאינו תלוי בנסיבות?' בשיחה, סיפר שלו על הקשר בין חוסר ההצלחה להורים, ומה הבעיה בפרפקציוניזם?
תחילה, ביקשה ורדה: "תסביר את הכותרת שמאוד מסקרנת, 'מלכוד המצוינות'. למה מלכוד?". שלו השיב: "זה מתחיל בחינוך ובתרבות שלנו שאנחנו רוצים להצליח ולהצטיין, אנחנו רוצים לעשות טוב לעצמנו, לאחרים, לעולם".
לדבריו, "ככה מחנכים אותנו. אבל הרבה פעמים הרצון הזה נתקל במסכת של כשלים מנטליים שדווקא גורמים לנו להשיג את ההפך. מכיוון שברצון הזה אנחנו נכנסים לתוך אותה מסכת של תקלות מנטליות, אז אנחנו בעצם נופלים בתוך מלכוד, שזה בעצם לופ שלילי שמעצים את עצמו ומשיג בדיוק את ההפך ממצוינות".
ורדה חידדה: "אז אתה מדבר על המעגל הזדוני שתוקע את ההצלחה?". שלו פירט: "זה מאוד מתוחכם, נחבא, חמקמק. במחקר שעשיתי, 40 אחוז בערך מהאנשים לוקים במלכוד הזה. אנחנו מדברים על מיליונים בארץ ומיליארדים בעולם".
הוא הסביר: "אני מדבר על רצף, על מעגל. המקור שלו הוא באמונות מגבילות בעיקר סביב ההצלחה, בעיקר 'אני לא מספיק טוב'. אלה דברים שמתחילים בילדות, נובעים מהחינוך, מהתרבות. זה משהו שקיים אצל עשרות אחוזים מהאוכלוסייה והוא זה שמחולל את כל המלכוד".
מנגד, ורדה הבהירה: "היום, הורים יודעים את החשיבות של עידוד. הם מעודדים ילדים, אז למה לטענתך זה מתחיל מ'אני לא מספיק טוב'?". שלו השיב: "קודם כל, אני לא עובד עם ילדים, אני עובד עם אנשים בוגרים. דבר שני, אני חושב שההורות של היום לא נמדדת רק בחיזוקים ובתשבוחות, אני חושב שהיא נמדדת גם בעצבנות של ההורים".
"כולנו חיים במציאות חיים מאוד מורכבת", המשיך, ואמר: "יש על ההורה הממוצע היום הרבה יותר לחצים ונסיבות שמשפיעות עליו. אם אותו הורה לא מספיק מאומן, האינטליגנציה הרגשית שלו לא מספיק מפותחת - אז בעצם הוא יושב על חבית אבק שריפה וכשיש ניצוץ קטן של משהו שלא עובד, אז ההורה עושה דברים שהוא מצטער עליהם. הוא מבקר, הוא שופט, הוא מאשים את הילד ושם הפצעים".
פרפקציוניזם? "בסופו של דבר זה חוזר אליי כבומרנג"
בהמשך השיחה, הדגיש שלו כי "כשאני שולל פרפקציוניזם, אני לא שולל יסודיות. פרפקציוניזם זה אומר לקחת את היסודיות כמה רמות הלאה ובעולם שמוגבל במשאבים, זמן, כסף, כשאני לא מתפשר על הפחות מהטוב ביותר, אז אני צריך להשקיע זמן שאין לי וכסף שאין לי וגם אני אף פעם לא מרוצה, ובסופו של דבר זה חוזר אליי כבומרנג כי זה פוגע ביכולת שלי להצליח".
ורדה השיבה: "כלומר, אתה לא תגיש את העבודה הסמינריונית, אלא תצטרך לעשות עוד 15 טיוטות ולא תמסור אותה בזמן או לעולם לא. כלומר אתה תיתקע על אותו פרק הקדמה שחשבת לכתוב והוא לא יהיה מספיק טוב. משהו צריך להיות כאילו עוד יותר טוב ואז נתקעים ונתקעים ודוחים".
שלו הסביר כי ככה מתפתחת דחיינות והימנעות, "וזה מגיע ממקום של 'אני לא טוב מספיק ולכן התוצר שלי לא יהיה טוב מספיק'".
