אריה אלדד שוחח ב־103fm עם פרופ' אבי בל, הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו ועמית בכיר בפורום קהלת, על האופן שבו מתנגדי הרפורמה המשפטית משתמשים במסגרת מחאתם במונחים ידועים כמו 'דמוקרטיה', 'שלטון החוק', 'ליברליזם' ו'דיקטטורה'.
בפתח השיחה תהה פרופ' אלדד האם צמצום או ביטול עילת הסבירות היא ריסוק קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה, ופרופ' בל הכריז: "זו טענה מגוחכת. אני הייתי מתבייש לומר את זה. אין עילת סבירות באף מדינה דמוקרטית בעולם מלבד ישראל. הסבירות שיש לנו זו סבירות שיצר אהרן ברק בתור שופט בראשית דרכו בבית המשפט העליון. אין אח ורע לדבר הזה בכל העולם. הסבירות שיש במדינת ישראל זה שהרשות השופטת בעצם לוקחת חלק משיקול הדעת של הרשות המנהלית ומפעילה את זה מחדש".
"מילא עושים את זה ברשות מנהלית, כאשר עושים את זה לדרג הנבחר, לנציגי הציבור שנבחרו בבחירות, זה דבר שהוא ההפך הגמור של דמוקרטיה, וגם פוגע קשות בהפרדה בין הרשויות. כל החלטה מנהלית שדורשת שיקול דעת, כל החלטה של הממשלה, אפשר להתווכח, לפעמים ההחלטות יהיו טובות ולפעמים לא. אם אתה מעביר את כל שיקול הדעת מהממשלה לידי בית המשפט יקרו מקרים שבית משפט יקבל החלטה שיותר נכונה ממך, זה יכול לקרות. זה לא מוכיח שהדבר הזה מוצדק", הדגיש.
עוד טען כי "גם כאשר הממשלה מקבלת החלטה לא נכונה יש לנו כלים במדינה הזו להתמודד עם זה - יש בחירות, אתה לא אוהב את הממשלה, תחליף אותה. מה כאשר בית המשפט מחליט שהוא מקבל החלטה לא סבירה? בית המשפט הכניס אותנו לברוך של גיוס חרדים. היה הסדר, טוב, רע, הרבה אנשים לא היו שמחים, אבל אין הסדר חדש. בית המשפט החליט שההסדר לא סביר ועכשיו יש לנו מלחמה פוליטית אינסופית".
באשר לטענה כי חקיקת הרפורמה המשפטית הינה הפרת החוזה בין המדינה לאזרחיה, הבהיר: "אני לא יודע על איזה חוזה מדובר בכלל. החוזה שאני הבנתי כאשר הייתי משרת מילואים זה שהמדינה נותנת לי את הזכות לשאת נשק ולהגן על הבית, על המשפחה, על עצמי. לדעתי זה לעולם לא היה חלק מהחוזה, הדרך היחידה שאני מחוייב להגן על המדינה זה שהמדינה מקיימת את המדיניות והעמדה האידיאולוגית שלי. נגיד שזה כן היה, המדינה תהיה יותר דמוקרטית אחרי החקיקה הזו, ללא ספק. יהודית לא משפיע על זה בכלל. יש סיכוי טוב יותר שהמדינה תדע להגן על יהדותה אם יש לנו שלטון דמוקרטי כמו שיהיה אחרי החקיקה, אבל החקיקה לא נוגעת בזה".
"החוזה הזה הוא מושג שמעוגן בחוק במדינות אחרות", ציין פרופ' אלדד, ופרופ' בל סיכם תוך כדי התייחסות למגילת העצמאות: "יש פסיקה מזמן שזה לא קובע את החוק. בתקופה הזו, בדור הראשון אחרי מגילת העצמאות, לא הייתה עילת סבירות. בוודאי שלא הייתה ביקורת שיפוטית על החלטות של אנשים נבחרים כמו היום. אז רוצים להגיד 'בואו נחזור לימיה של מגילת העצמאות', אז בוודאי בהבטחות האלה לא הייתה שום הקצאת סמכות לבית המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור על סמך סבירות, ההפך".
עריכה: שני רומנו