בפתח שבוע פוליטי דרמטי למדי בדמות ההצבעה על החוק לצמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית, ראש הממשלה בנימין נתניהו עבר הלילה (ש') הליך להשתלת קוצב לב בבית החולים שיבא תל השומר, זאת כשבוע לאחר מכשיר הניטור הלבבי שהושתל בגופו. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה לשעבר, שוחח עם ענת דוידוב וגדעון אוקו בפתח התוכנית והתייחס לדיווחים על מצבו הרפואי של נתניהו.
"נראה שרה"מ סובל מתסמונת שנקראת דופק איטי", טען. "אם יש פגיעה באחד מסעיפי מערכת ההולכה, נפגע קצב הלב. כאן מדובר בחסם של מערכת ההולכה, כשהגירוי לא מגיע מהקוצב הטבעי של הלב. הסיכון ודאי קיים, היה סימפטום כלשהו שאני לא מכיר אבל הוא הביא אותו לבדיקה. נושא ההתייבשות לא קשור אחד לאחד. המערכת הרפואית מנסה לאתר ממה זה בא. התסמונת הזו, לפי מה שזה נראה, מתבטאת בחסם. צריכים לזכור שעל רקע זה יכולות להגיע הפרעות קצב מהירות. אנחנו מדברים על אירועים של דופק איטי, לא דופק איטי קבוע".
עוד הוסיף ותיאר כי: "המשאבה לא מספקת מספיק דם למוח ולכן יש את אותה נפילה. ההפרעה הזו, שהיא לא הפרעה קבועה, יכולה לסכן חיים הן מבחינת דום לב, ומה שיותר שכיח הן הפרעות קצב מהירות. במאות הקוצבים שהשתלתי, בדרך כלל אוהבים להסתכל על החולה 24 שעות לפני שמשחררים אותו. צריך לתת טיפול נגד כאבים ולהסתכל שאין דימום או כל סיבוך אחר. הייתי משאיר את רה"מ ללילה. בידיים מיומנות ההליך לא מסובך, מכניסים דרך הווריד שתי אלקטרודות בתוך הלב, זה הליך שנעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית עם או בלי טשטוש, זה לא מפריע לתפקד. זו הפרעה שהופכת יותר ויותר חמורה עם הגיל. זה מגיע לנקודה מסוימת בה החסם הופך ליותר קבוע, לכן זה לא התבטא בגיל מוקדם".
בסיום השיחה, התייחס פרופ' רוטשטיין לשמועות סביב מצבו של רה"מ לאחר שחש ברע לפני כשבוע, ואמר: "כשמדובר בראש ממשלה שיש בידיו אחריות כל כך גדולה לאזרחי המדינה, חייבים לדווח לציבור על כל מצב שלו, וגם אם אין שינוי לתת דו"ח מצב תקופתי. חוסר היציאה החוצה עם כל האמת, לאט לאט היא מוצאת את דרכה החוצה. בסופו של דבר היום הציבור מבין, אז למה לא לעשות את זה בהתחלה ולשים קץ לחרושת השמועות?".
עריכה: מיכל קדוש