"אני מקנא בבת יענה - יכולה לטמון את ראשה בחול"
טען דידי הררי בעקבות המצב החברתי והוסיף: "מחזיר אותי לתהייה אם אנחנו עם שיכול לשרוד רק 80-70 שנה, זה הזמן שעבר בין חורבן בית ראשון לשני"
דידי הררי פתח את השידור עם אכזבה מהמצב הנוכחי, בעקבות המחאות והפיצול הגדול בעם. וסיפר: "לפעמים אני מקנא בבת יענה, שהיא יכולה לטמון את ראשה בחול. הלכתי לים בלילה, בחושך אתה רואה רק את הגלים, הסירות והמטוסים. הסתכלתי על המטוסים ועקבתי אחרי האור של המטוסים, והוא לא זז. זה לא כוכב, אם זה מטוס הוא לא מתקדם, אולי אלה חייזרים?", תהה דידי והשיב לעצמו: "אולי זה האור בקצה המנהרה והוא פשוט רחוק מדי".
בהמשך, שיתף המגיש: "המון כעס, תסכול, ייאוש וחבל שכל זה מתנקז לתוך עם אחד קטן. זה מחזיר אותי לתהייה אם אנחנו עם שיכול לשרוד רק 80-70 שנה. זה הזמן שעבר בין חורבן בית ראשון לשני, אולי אנחנו עם כזה". הוסיף: "רוצה להאמין שלא ולהיות אופטימי".
לאחר מכן, שיתף דידי הררי בפוסט שנחשף אליו: "זיו שילון, אותו לוחם שאיבד את היד שלו מעורר כל כך הרבה השראה וכוח לאנשים שנפצעו. הוא כתב באינסטגרם: 'כמה עצב, סרטונים של דריסת מפגינים לצד ניפוץ שמשת רכב לאימא עם ילדים'. זיו העלה את השאלה האם היה שווה להיפצע או שאולי למות כמו אחיו לנשק'.
על כך דידי הגיב: "אולי כדאי להתאפס ולעצור. מקווה שיהיה מי שיעצור את הטירוף הזה".
