"יש פה אונס דורסני של הצבא לתוך המשבר הפוליטי-חברתי"
אלוף (מיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים במטכ"ל, מתח ביקורת על התנהלות הממשלה • וטען לגבי שר הביטחון גלנט: "נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית"
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי התייחס אתמול (ג') למשבר בצה"ל, והדגיש: "מי שקיבל החלטה בלב כבד שלא להתייצב, צה״ל צריך אתכם", זאת על רקע משרתי מילואים רבים שהודיעו כי יפסיקו להתייצב בעקבות חקיקת צמצום עילת הסבירות. אלוף (מיל') ישראל זיו, ראש אגף מבצעים במטכ"ל לשעבר, הגיב לכך.
"המצב הוא מאוד מאוד מוזר וחמור. אני לא זוכר בהיסטוריה דבר כזה שלוח זמנים של רמטכ"ל לפגישה עם ראש ממשלה, בעיקר כשמדובר בפגישה דחופה כי הוא רואה בעיה לנגד עיניו - אני כרגע לא שופט את מהות הבעיה - וראש הממשלה שולח אותו להמתין כמה שעות, ובוודאי לא ששרים משתלחים בראשי המטה הכללי. אני לא מכיר דבר כזה, אלה דברים שלא ראינו אותם בעבר. יש פה או נתק או זלזול, אולי שניהם ביחד, אני לא יודע להגדיר את זה. בכל מקרה, השידור של זה כלפי הציבור, כלפי העולם - רע מאוד", אמר.
כמה זמן רמטכ"ל יכול לפעול לבד?
"זו עמדה מאוד קשה להיות בה, אני לא מקנא בו ואני גם לא חושב שזה נכון להיות שיפוטי כלפיו, משום שהוא ממש נקרע בין הכיסאות. מצד אחד, יש פה מניפולציה פוליטית שהגדירה את כל המתנדבים האלה כסרבנים, על אף שפיזית הם לא סרבנים. סרבן זה מישהו ששלחו לו צו והוא לא התייצב. הם רק הודיעו שהם לא רוצים להמשיך להתנדב. אם היו שולחים להם אגב צו 8, אני מניח שרבים מהם היו מתייצבים. הם לא סרבנים. אבל לממשלה הזאת יש לשון מאוד קלה לצאת כנגד כל מי שהיא חושבת שמאיים על המדיניות שלה או על הכיוונים שלה ודי גררו את המערכת הביטחונית לתוך הסיפור הזה. אני חושב שגם הוא וגם האחרים מבינים, 'רגע, על מי אנחנו יוצאים? על אלה שהם קודם כל מאוד אחראים, הם עוד לא סירבו, להפך, יש להניח שאם נחבק אותם בעת הזאת, אז הם התייצבו'. לכן יש פה הכנסה דורסנית ממש, הייתי אומר, אונס דורסני של הצבא לתוך המשבר הפוליטי-חברתי, ולא הצבא הכניס את עצמו".
לגבי שר הביטחון יואב גלנט, טען: "עד להצבעה (על החוק לצמצום עילת הסבירות), אני חושב שהוא עשה כמיטב יכולתו. לפחות ממה שאני זיהיתי, הוא באמת ובתמים הבין את הדברים. אגב, לטעמי, היחידי. אני גם בניתי על זה שראש הממשלה מבין את זה, אבל זה כנראה טעות שלי, וגם הוא נקלע פה לסיטואציה בלתי אפשרית, כולל לדעתי בדקות אלה. אני מניח שהוא קם וחושב לעצמו מה הדבר הנכון לעשות - האם להמשיך בדהירה הזאת שהכיוון שלה הוא מאוד ברור, או לקחת אחריות אישית ולהתפטר, אבל מצד שלישי, אם הוא לא שם, אז את מי ישימו שם? את גולדקנופף, כפי שרצו לשים, או את בן גביר, או ימנו את סמוטריץ' לשר מלא. זה הכול ברירות נוראיות".
הוא לא צריך להגיד, 'אני הולך'?
"אין פה החלטה נכונה. זה יהיה מעשה הירואי וציבורית הוא נראה נכון, באופן מעשי יש פה באמת עניין אמיתי של אחריות. גלנט הוא פוליטיקאי והוא רוצה לשרוד וכן הלאה, אבל אני לא חושב שזה כרגע הסיפור. למיטב הבנתי, הוא באמת ובתמים, מתוך ערכיות ואחריות שומר על הפוזיציה הזאת, הוא מבין שהוא חוטף על הראש, אבל את יודעת, הוא גם איש צבא, אנחנו לא עוזבים פצועים בשטח, הוא יקום ויילך? ואז רק נשאר הרמטכ"ל, הכול על הרמטכ"ל. הרטמכ"ל הזה איש מדהים, אחראי, רציני מאוד, אבל הוא לא בעולם הפוליטי, הוא לא היה במשבר כזה, אף רמטכ"ל לפניו לא היה במשבר כזה, ולהותיר אותו לגמרי בודד - אני חושב שזה לא הוגן. אם אני הייתי בנעליים של גלנט, עם כל הבעיה והקושי בזה והפגיעה בתדמית שלי, אני חושב שהייתי נשאר, רק בשביל לא להשאיר את המערכת הזאת כרגע חסרת הגנה מבחינה פוליטית".
