"מציע לא להיות נאיביים ולחשוב שאפשר לבודד את הצבא"
ח"כ גלעד קריב (העבודה) התייחס למחאת הסרבנות נוכח הרפורמה המשפטית • הדגיש: "זו לא הפעם הראשונה שהחברה הישראלית מצויה במחלוקת, אבל הקרע דרמטי"
זה כבר 30 שבועות בהם מתקיימות הפגנות מדי שבוע כמחאה נגד הרפורמה המשפטית, ביניהן גם מחאת המילואימניקים אשר הכריזו כי לא יתייצבו כל עוד החקיקה תמשך. סביב הקרע בחברה הישראלית, פרופ' אריה אלדד ואיתן כבל שוחחו ב־103fm עם חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה), אשר הביע את עמדתו בנושא.
"האירוע הוא אירוע רציני, בניגוד לאיזשהו ניסיון לצמצם את ממדי האירוע וההשלכות, מדובר באירוע רציני", הבהיר חבר הכנסת בפתח השיחה. "גם אם לא בטווח הזמן המיידי והקצר, יש פה עניין שצריך לעסוק בו. יש פה איזושהי פגיעה, הנושא הזה של הלכידות, התודעה של צבא העם, זה דבר רציני. הצבא נותן עליו את הדעת וגם הדרג הפוליטי צריך לתת עליו את הדעת. הרי זו לא הפעם הראשונה שהחברה הישראלית מצויה במחלוקת".
עוד טען כי "הגיע הזמן שהימין יבין שגם בשבילנו אנשי השמאל האירוע שנקרא כיבוש הוא טראומטי. זו לא הפעם הראשונה שיש מחלוקת, אבל הקרע שאנחנו נמצאים בו דרמטי. אני מציע לא להיות נאיביים ולחשוב שאפשר לבודד את הצבא. אחד הדברים ששמעתי שם, דווקא מאחד מחבריי לוועדה, בסופו של דבר החייל שחוזר לבסיס ביום ראשון בבוקר רואה את ההורים שלו חוזרים מההפגנה במוצאי שבת. יש פה קרע דרמטי ובגלל שצה"ל הוא צבא העם הקרע הזה מחלחל לצבא".
"בואו נפסיק עם מכבסת המילים - המחלוקת בתקופת ההתנתקות חלחלה עמוק לצבא. יש סיבה מדוע יחידות מסויימות נשלחו לגוש קטיף ואחרות לא. היו עשרות רבנים שקראו לסרבנות, הרבה מאוד מפקדים בדרגים נמוכים שאמרו 'את המשימה הזו אני לא רוצה לעשות', והצבא העלים עין ונתן להם לא להשתתף", תקף.
בנוסף, ביקר ח"כ קריב את התבטאויותיהם של חלק מחברי הקואליציה. "בניגוד לגורמים שונים בקואליציה, שמנסים לצמצם את האפקט או את ההשלכה, שר הביטחון ממש לא. הוא אמר גם בפומבי, זה לא דבר שפוגע בכשירות מחר, הרי נאמר בצורה ברורה על ידי שר הביטחון שצה"ל כשיר לביצוע המשימות שניצבות לפניו עכשיו, אבל בטווח הבינוני והארוך יש לזה השפעה. אפשר מהיום עד מחר לומר לאנשים 'בואו ננתק בין האירוע לצבא', אבל זה לא עובד, אנחנו נמצאים באירוע שהולך ומתעצם חצי שנה. מי שרוצה לחשוב ברצינות על ביטחון ישראל לא יכול להרשות לעצמו לנתק בין האירוע הפוליטי לבין הצבא".
"הגיע הזמן לדייק במונחים, יש מספר זעום של מקרי סרבנות, ממש מקרים בודדים של אנשים שקיבלו צו קריאה ואמרו 'אני לא מתייצב'", הוסיף, "אנשים אומרים 'אני לא אתנדב לשירות'. בין אזרח לבין מדינתו יש ברית, אבל במסורת היהודית ברית זה מושג הדדי, בדיוק כמו שחוזה יש לו לפחות שני צדדים. מי שהתחיל לפרום את החוזה זו הממשלה. אני נגד סרבנות, אבל באותה מידה אני לא מוכן שתשליכו אל סיר הסרבנות אלפי אנשים שמתנדבים".
"אתמול היה אחד מהרגעים המבישים ביותר לאופוזיציה מאז הבחירות"
בהמשך, התייחס חבר הכנסת לכך שמליאת הכנסת אישרה אתמול (א') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק על החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני ברוב של 39 חברי כנסת מול 7 מתנגדים. "בעיניי אתמול היה אחד מהרגעים המבישים ביותר לאופוזיציה מאז הבחירות. אין לי בעיה עם חברי כנסת באופוזיציה שהם אנשי ימין ודעתם לא כדעתי. כדי להגן על חבריי מהאופוזיציה שחושבים אחרת ממני, יוליה הייתה מיוזמות החוק, תמנו שטה הצביעה בעד, הכעס שלי הוא על אותם חברי אופוזיציה שאני יודע שהם נגד החוק ומטעמים באמת פופוליסטיים לא הצביעו בעד ולא נגד".
"זה הפך להיות דפוס פעולה של מפלגות המרכז בהצעות חוק שמגיעות מהצד הכי ימני של הקואליציה. אם הם בעד תצביעו בעד, אבל להיות באופוזיציה וחוק אחרי חוק שעוסק בסיפוח, בחוקים שאיתמר בן גביר שולח את אנשיו לקדם, לקום ולצאת כדי לא לחטוף ביקורת מימנים שמצביעים באופן מדומיין למפלגות המרכז זו פחדנות. אנחנו צריכים אופוזיציה אמיצה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
