"ההתערבות של בג"ץ בעילה הזו היא מאוד לא פשוטה"
עו"ד נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, על הסוגיה שתעמוד בפתחו של בג"ץ - האם יבטל חוק יסוד? • טענה: "עילת הסבירות - צעד במסגרת מהפכה"
בית המשפט העליון עתיד לדון בסוגיית ביטול צמצום עילת הסבירות ב-12.9 בהרכב מלא שנבחר על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עם 15 שופטים בג"ץ שיקחו חלק בדיונים הקדחתניים באשר לחוק ולמחלוקת בו. ינון מגל וחיים לוינסון דנו על כך ב־103fm עם עו"ד נורית ליטמן, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, אשר פרשה את משנתה בנושא.
"בג"ץ יכול לפסול?", תהה מגל בפתח השיחה, ועו"ד ליטמן השיבה: "יכול הוא יכול. בג"ץ לשאלה אם הוא יכול לפסול חוק יסוד או לא הוא נדרש כבר כמה פעמים בעבר, הוא יכול לעשות את זה משני טעמים מרכזיים - יש לו סמכות במקרה שהכנסת עושה שימוש לרעה בסמכות שלה, והיו התבטאויות של בג"ץ בעניין הזה בכמה פסקי דין. העילה האחרת ש היא היותר מורכבת זה האם בג"ץ יאמץ במדינת ישראל את הקביעה שאפשר לפסול חוק יסוד כי הוא לא חוקתי למרות שאין לנו חוקה. זאת אומרת שהתוכן שלו הוא תוכן שסותר את עקרונות היסוד של השיטה".
לדבריה, "יש פה בעיה שעקרונות השיטה, מעבר לעקרונות היסוד במגילת העצמאות, עקרונות השיטה לא הושלמו. חוק יסוד החקיקה הוא לא הושלם. בדיוק בגלל זה ההתערבות של בג"ץ בעילה הזו היא מאוד לא פשוטה, ולכן זה גם לא נעשה עד היום. אני לא יודעת אם זה יעשה במקרה הזה, אבל יש להניח שזה יהיה קשה מאוד, אני לא בטוחה שבג"ץ ירצה להגיע לשם, להגיד שהתיקון הזה לא חוקתי. עקרונות היסוד של השיטה נקבעו בחוק היסוד עצמו, חוק יסוד השפיטה והם מאוד רחבים. בג"ץ מוסמך לתת כל סעד למען הצדק. מלכתחילה המחוקק במדינת ישראל הפקיד בידי בג"ץ את שיקול הדעת איך לקבוע לעצמו את הסמכויות שלו להתערב בהחלטות של רשויות אחרות. אבל בית משפט לא לוקח לעצמו סתם סמכויות ולכן דברים מתפתחים בפסיקה".
באשר לחוק עילת הסבירות, הבהירה עו"ד ליטמן כי "מסכימה שיש עוד הרבה עילות בדין, ויכול להיות שזו תהיה אחת הסיבות שבגללה בג"ץ ידחה את העתירות. ברוב רובם של המקרים אפשר להתמודד עם החלטות שניתנות משיקולים פסולים בכל מיני עילות אחרות, לכן זה לא יהיה סוף העולם. כמו שאמרתי, אני מסכימה שהשאלה איך נתקן את עילת הסבירות, היא שאלה שהיא לא לא חוקתית, אין טענה שזו התעסקות בחוק שלא צריך לטפל בה, אני גם חושבת שיש הרבה עילות אחרות שבג"ץ יכול לעסוק בהן. הסיפור של עילת הסבירות הוא צעד במסגרת מהפכה שלמה שאמורה להתחולל בישראל. נכון זה לא סוף המדינה, זה תחילת הסוף".
"אני לא יודעת איך בג"ץ יתייחס לעובדה שכבר יש הצהרה ברורה שזה חלק ממהלך, אני נוטה לחשוב שהוא לא יעשה את זה אבל יכול להיות שבסוף כן תהיה הסתכלות יותר כוללת", הודתה, והוסיפה: "אבל כרגע אני חושבת שבג"ץ יסתכל על התיקון שיש מול עיניו, והתיקון עם כל הקשיים קשה לי לראות אותו פוסל אותו. זה שחוק נחקק ואפשר להגיד 'הסתדרנו גם בלעדיו', אתה לא חוסר לנקודת האפס, כי כשאתה מבטל משהו זה אחרת מאשר לחיות בלי שהדברים האלו כתובים בחוק יסוד".
לסיום, ביקש מגל את התייחסותה של עורכת הדין למה שלדבריו הינו קריסת סעיף השוחד בתיק 4000. עו"ד ליטמן הדגישה: "בוא לא נחרוץ עדיין את גורל עבירת השוחד. ויותר מזה, אני חושבת שבית המשפט עשה טעות בכלל בהתבטאות הזו. אני עד היום לא מצליחה להבין מה הוא חשב שיקרה בעקבות הדיון הזה, ונראה לי שגם אם הוא חשב שזה יביא להסדר טיעון או חזרה לאישום בעבירת השוחד - את שני הדברים הוא לא השיג. כל ההתנהלות הזו הייתה טעות מלכתחילה. אני מאמינה שהיה צריך להגיש כתב אישום בעבירת שוחד, וראוי שהפרקליטות תמשיך".
עריכה: שני רומנו
