על פי דו"ח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של שנת 2023, אותו פרסם בנק ישראל, רמת הסיכון של המשק עלתה. סביב ידיעה זו, גיא פלג וטל שלו שוחחו ב־103fm עם יהודה שרוני, הפרשן הכלכלי של 'מעריב', אשר הסביר את הנתונים.
תחילה הודה שרוני כי "אני חושב שעמדות חברות דירוג האשראי עד היום היו די חד משמעיות. באופן מסורתי לא מורידים מיד את דירוג האשראי, בשלב הראשון יורד אופק דירוג האשראי ולאחר מכן יורד דירוג האשראי בפועל. לגבי המשק הישראלי, חברות דירוג האשראי ואחת מהן מודי'ס הורידה בפועל את אופק הדירוג. נכון להיום הכלכלה הישראלית היא עדיין יותר טובה מהאמריקנית, מרבית אירופה ובכלל המזרח".
עוד הסביר כי "בשלב הזה, למהפכה המשפטית אין השפעה מיידית על הכלכלה אבל בהחלט תוך מספר חודשים או אפילו בתחילת 2024 המצב יחמיר ואז דירוג האשראי יירד בפועל. בנק ישראל מוציא פעמיים בשנה את דו"ח היציבות הפיננסית, הדו"ח נועד להראות כמה המערכת הפיננסית יציבה. בגדול הדו"ח אומר שהמערכת הבנקאית יציבה אם כי הוא נותן כמה נורות אזהרה. העלאת הריבית ב משק בשנה האחרונה הקפיצה את ההחזרים החודשיים של המשכנתאות".
"החלק השני של הדו"ח אומר כיצד המהפכה המשפטית או מה שהולך מבחינה חוקית הולך להשפיע על הבנקים והשורה התחתונה שרמת הסיכון גדלה", הדגיש, והוסיף: "בנק ישראל משקף את מה שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות כבר אמרו - סימני איתות למה שהולך להיות. כאן המקום להזכיר שנגיד בנק ישראל הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה, לדברים שהוא אומר יש משנה חשיבות, הממשלה צריכה להתחשב בדברים".
בהמשך, הבהיר הפרשן הכלכלי של 'מעריב' כי "נכון שחודש יולי הסתיים בעליות שערים, מדובר בעליות של 7 אחוזים במדדי המניות, יחד עם זאת - מתחילת השנה, שזו התקופה הרלוונטית, המדדים בישראל עדיין מפגרים בלמעלה מ־15 אחוז לעומת ארה"ב. נגיד בנק ישראל בעצמו אומר שהשקל פוחת לעומת הדולר בעשרה אחוזים ביחס תקופה נורמלית. שני האינדיקטורים האלה מראים שהמהפכה המשפטית עושה רע לכלכלה, רואים יציאה די גדולה של חברות הייטק, כל הדברים האלה לא טובים למשק גם בטווח הקצר כי פיחות השקל לעומת הדולר מעלה את האינפלציה, וריבית גבוהה יותר זה משכנתאות, כרטיסי אשראי וכו'".
עריכה: שני רומנו