"כשחלמתי להיות זמרת, חלמתי על כזה גודל"
דיקלה על כניסתה לנעליה של אום כולתום במחזמר 'אינתה עומרי': "אנשים היו שומעים אותה ומרגישים שהם קרובים יותר לאלוהים"
בימים אלה, נכנסה הזמרת דיקלה לנעליה הגדולות של הזמרת המצרית אום כולתום, ומפליגה אל סודות חייה במחזמר החדש 'אינתה עומרי'. בשיחתה עם איריס קול, סיפרה על ההרגשה לחוות את האגדה המוזיקלית מזווית אחרת לגמרי.
"בגיל 21 בערך שמעתי שיר שלה, ופתאום זה קרה, הבנתי מה זה אום כולתום", טענה. "מאז ועד היום היא עדיין נחשבת עבורי למספר אחת, מעבר לשירה שלה ולפנומנליות שלה, היא הייתה באמת יוצאת דופן. האישיות שלה, האישיות הפוליטית, הכריזמטית, שהייתה סוחפת אחריה, אין לזה קשר למראה שלה. היא לא הייתה מודל היופי. אייקונים נוצרים לאו דווקא רק מהמציאות".
בהמשך, הוסיפה: "אני חושבת שיש פן מסתורי, מיסטי, אנו לא קובעים הכל. בכל מערכת אורגנית יש את הנמצא ואת הלא נמצא, אני מאמינה שאלוהים מכוון את הדברים. אום כולתום נולדה כך, כל ההיסטוריה שלה כאילו נבנתה לכדי זה. מגיל מאוד קטן היא שרה בכפרים, אביה לימד אותה לשיר את הקוראן, את לב לבו של הפיוט. הכל הכוון לכדי זה שהיא תהיה במעמד הזה. אום כולתום הייתה מאוד לאומנית, הרבה מכספה תרמה לצבא. היא הייתה אלביס. בהופעה שהייתה עושה, היו מוציאים רמקולים לרחוב בשביל פשוטי העם שלא היו יכולים לקנות כרטיס. זה הכי קרוב לדת מבחינה אומנותית, זה ממש פולחן. אנשים היו שומעים אותה ומרגישים שהם קרובים יותר לאלוהים".
בסיום דבריה, שיתפה דיקלה בתחושותיה בעקבות התפקיד המכונן, ואמרה בהתרגשות: "זה כמו להיכנס לחדר מהמם במלון יוקרתי פסיכי, אתה גם שמח וגם עצוב. אתה שמח כי כל השפע הזה אצלי, אבל עצוב שזה זמני. ככה אני מרגישה. כשהתחלתי לעבוד עליה, הייתי יומיים במיטה. זה החלום שלי להיות אום כולתום, כשחלמתי להיות זמרת חלמתי על כזה גודל".
עריכה: מיכל קדוש
