על רקע המקרים של בר כלף ז"ל ואור דוניו ז"ל שנטלו את חייהם בשבועיים האחרונים בזמן שחיכו להכרה ממשרד הביטחון כהלומי קרב, התקיים אתמול (ג') דיון חריג במהלך הפגרה, אותו יזם ח"כ מיכאל ביטון. בין הנוכחים בדיון היו גל רויטשטיין, הלום קרב, ואלון סער, בנו של רונן סער שניסה להתאבד לאחרונה לאחר שלא קיבל עזרה ממשרד הביטחון, ונשאר צמח.
תחילה, סיפר סער על ההתמודדות של אביו במהלך השנים: "זה בעצם 30 שנה של הדחקה עד הרגע שהפוסט טראומה שלו התפרצה. הוא היה צריך לעבור המון ועדות ומדורים של גיהינום שם כדי שיחקרו אותו ובאמת ייתנו לו את ההכרה. הוא היה צריך לעשות המון דברים, ושום דבר בעצם מהדברים שהוא עשה, אם זה לא משהו קיצוני, לא יתייחסו אליך שם. אתה כלום שם. מבחינתם, הם יעשו הכול רק כדי לסתום לך את הפה. כמות הלומי הקרב שכרגע לא פותחים את הפה שלהם לדבר כי הם לא רוצים לעבור את זה, היא מטורפת".
רוישטיין הצטרף לשיחה והוסיף: "הסטטיסטיקה שלנו יחד עם העמותות שמלוות את הלומי הקרב לאורך השנים אומרת שיש בערך 40 אלף הלומי קרב שכרגע לא מדברים, שיושבים בבתים. אנחנו מדברים על אנשים עוד ממלחמת יום כיפור. בשנה האחרונה בזכות כל הדברים שהקבוצה שלנו עושה והעלאת המודעות, אז כל יום עוד ועוד אנשים בגיל ממוצע של 65 פלוס באים ושמים את מחסום הבושה רגע בצד ואומרים 'אני צריך עזרה'".
"אני חיכיתי 20 שנה עגול להכרה - מ־10 ביוני 2001 עד 10 ביוני 2021. מ־10 ביוני 2021 ועד ליום זה עברתי כבר 32 ועדות רפואיות, יש לי עוד 3 ועדות רפואיות לעבור ויש לי בנובמבר בית משפט איתם על דברים שהם לא הכירו", שיתף. "ב־10 ביוני 2021 התקשרתי לאגף השיקום ואמרתי להם דבר מאוד פשוט - 'תנו לי תשובה, כן או לא, זה לא משנה לי, אבל אם לי היום לא תהיה תשובה ב־20 שנה, אני תולה את עצמי על הש"ג' ורק ככה קיבלתי את התשובה", הדגיש.
סער המשיך בביקורת על טיפול אגף השיקום, והסביר: "אני זה שרץ לאגף השיקום. אני זה שזורקים עליו ולא מתייחסים אליו. אני זה שחווה את כל ההשפלות האלה בטלפון של שיחות מבכירות שם שאומרות לי בעצם 'אבא שלך התאבד. הוא עשה את זה, אז זה אומר שזו לא אחריותנו. זו בעיה שלכם, תתמודדו עם זה'. זו השיחה הראשונה שקיבלתי אחרי שזה קרה. לא שאלו אותי 'איך אתה?', לא שאלו שום דבר, 'דבר ראשון, תדע, אנחנו לא קשורים לזה. בעיה שלך, תתמודד, תעשה מה שאתה רוצה'".
בהמשך סיפר רויטשטיין על היוזמה שהוא לוקח בה חלק: "אנחנו מנסים עכשיו יחד עם ארגון נכי צה"ל להקים קבוצה של הלומי קרב. עד שאגף השיקום יתעורר ויקים את יחידת החירום שלו, אנחנו נקים איזושהי יחידת חירום שלנו. אין לנו מעטפת טיפולית ושום מקום מצוקה אמיתי לפנות אליו. גם לא הקו החם שאגף השיקום מפעיל, זה לא קו שבאמת בנוי לטפל בהלומי קרב. כשאנחנו בהתקפים, התשובה שלהם זה 'אנחנו לא ערוכים קלינית לטפל בכם'".
"כשיש להם עומס על הקו, הם מקציבים 20 דקות להלום קרב. זו בדיחה. ואנחנו מדברים פה על נט"ל שזה הגוף הכי מוסמך כביכול בארץ לתת מענה, אבל הם כנראה גם לא יכולים לתת מענה טלפוני להלומי קרב", הוסיף, "אנחנו נקים איזשהו קו חם או איזושהי דרך ליצור קשר עם קבוצה שלנו, של הלומי קרב, שיחד עם ארגון נכי צה"ל, נקים איזשהו קו חם, ניידת חמה, שמי שצריך ירים את הטלפון ונגיע אליו הביתה ונעטוף אותו ונדאג לו. לכל מי שחווה טריגרים ויש לו לחצים נפשיים ולא רוצה לתבוע, תדברו עם בני המשפחה".