"בתקופת הגירוש הייתי מ"פ צמ"ה באוגדה, יאיר גולן היה מפקד האוגדה, המפקד שלי. לפלוגה שלי הייתה משימת מרכזית בהחרבת היישובים והבסיסים בפינוי. זומנתי לשיחה אצלו ואמרתי שאני לא מסוגל לבצע את המשימה. הוא אמר לי שאני מפקיר את החיילים שלי בשדה הקרב. הוא לא אהב את התשובה שלי והדיח אותי במקום. להם מותר הכל. לנו אסור. דיקטטורת שמאל על סטרואידים".
כך כתב בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו משה בוטביה, רבש"צ קרית ארבע, זאת בביקורת על אלו הבוחרים לסרב לשירות מילואים במידה והרפורמה תמשיך להתקדם, והקבלה הציבורית, לדבריו, של התנהלות זו. ינון מגל וחיים לוינסון שוחחו עמו ב־103fm, ושמעו ממקור ראשון את ההבדל אותו הוא מתאר בין אז להיום.
תחילה סיפר בוטביה כי "המשימה של הפלוגה שלי הייתה אחת המשימות המרכזיות, לסייע לכוחות בפינוי היישובים בצפון השומרון. פינוי של חטמ"ר מנשנה בזמנו. ושאר הבסיסי והמוצבים שמסביב. לי אישית ברמה האישית זה היה נראה לי הזוי כל המהלך הזה, קיוויתי שהוא לא יקרה, אבל ממש ביום לפני שעלינו לצפון השומרון הבנתי שזהו, הגענו לנקודת אל חזור ואני לא מסוגל לבצע את המשימה. כמובן שזה תהליך של קבלת החלטות שאני מבין מה המשמעות של ההחלטה שאני הולך לקבל".
"אני יושב עם המפקד שלי, אומר לו שאני לא מסוגל לבצע את המשימה הזו, אמרתי לו 'נשבעתי להגן על המדינה, שנינו יודעים לאן זה יוביל', כי ברגע שמפנים בסיס, מחבל עובר חופשי, ואני לא מסוגל לבצע את המשימה הזו כי אנחנו יודעים שזה יתן רוח גבית לטרור", שיחזר, והסביר: "המשימה הייתה להרוס את הבסיסים ולסייע ככוח צבאי בפינוי היישובים. פיזית, אני לא מפנה את התושבים מהיישוב, אבל אני פותח צירים. הקבלן המבצע שהורס את היישובים זה קבלן אזרחי, אבל אני מכשיר את הצירים".
עוד ציין כי באותה התקופה היה בקבע, והוסיף: "המפקד שלי זימן אותי לשיחה עם מפקד האוגדה, יאיר גולן בזמנו, הוא ישב עם קצין כוח האדם של האוגדה. אני אמרתי לו מה ההחלטה שלי, הוא במשך 20 דקות שטף אותי, אמר לי 'אתה מפקיר את החיילים שלך בשדה הקרב', שאלתי אותו 'באיזה קרב? נגד האויב הציוני?' הוא לא אהב את האמירה הזו, אמר לי 'אני דורש ממך לחזור בך', אמרתי לו שאני לא חוזר בי. הוא אמר לי, 'מרגע זה אתה מודח, אנחנו נודיע לסמ"פ שהוא תופס את הפיקוד על הפלוגה'. יום למחרת לא נכנסתי אליו למשפט, העבירו את זה לטיפול של משטרה צבאית, ובעצם העבירו את זה לטיפול של בית דין צבאי. הגיעו אליי למשרד בפלוגה, עצרו אותי".
"לא נתנו להכין תיק, אפילו את התפילין מהמשרד", שיתף, "לקחו אותי ככה, על מדי ב', אזיקים, לחקירה של 6 שעות במצ"ח ומשם לכלא 4. חבר'ה אני מ"פ, אני לא יכול להוציא גימלים, יש לי חיילים. חיילים שלי, גם תושבי יו"ש וגם כאלה שלא, ולא רצו להשתתף במשימה הזו, אחד אמרתי לו 'אתה תהיה תורן מטבח, אתה במשימה הזו', זה פשוט לסדר להם משימות. אני אכלתי אותה כאיש קבע, הבנתי את המשמעות של ההחלטה שאני הולך לקבל, גם אשתי היקרה הבינה את זה. אני במערכת צבאית, כן מסכים-לא מסכים, יש פקודה".
לאור האירוע משירותו, תהה מגל מה הוא חושב על ההתנהלות מול אי ההתייצבות לשירות של חלק מהמילואימניקים כעת כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובוטביה הדגיש כי "המדיניות אז בצבא הייתה שמי שמסרב פקודה, נכנסים בו בכל הכוח, אפס סבלנות. אני לקחתי את זה בחשבון, אני במערכת צבאית, יש פקודות, וחטפתי. הייתי מוכן לזה נפשית ומנטלית. הם ניסו לשבור אותי. הם רק חיזקו אותי במה שהם עשו. הייתי בדרגת סרן, הייתי אמור לקבל רב סרן, זה נדחה ב־18 שנה. הורידו לי את הדרגות לדרגת סג"ם. היום אני רב סרן, כל התהליך הזה גם היה עיכוב דרגה".
עריכה: שני רומנו