"גזענות כלפי הילד שלי בגלל שהוא בצבע הלא נכון"
זיו אדנה, אביו של רפאל ז"ל שנהרג בתאונת פגע וברח בנתניה, תקף בחריפות את ההתנהלות: "למה במקרים של אתיופים לא עובדות המצלמות באותו הזמן?"
לפני כשלושה וחצי חודשים התרחשה תאונת פגע וברח ברחוב ראשי בנתניה, במהלכה נפצע קשה רפאל אדנה בן ה־5. אדנה הקטן מת מפצעיו בבית החולים לניאדו בעיר. הרכב שפגע בו נמלט ממקום התאונה, ובבוקר למחרת עצרה המשטרה את ד"ר היידי פסלר ואמא קרול בחדש למעורבות בתאונה. פסלר ניסתה לשבש ראיות באמצעות תיקון הרכב במוסך לאחר התאונה.
זיו אדנה, אביו של רפאל אדנה ז"ל, שוחח עם ינון מגל וחיים לוינסון וגולל בפניהם את הסיפור המורכב והכואב. "לפני שלושה וחצי חודשים הייתה תאונה ברחוב ראשי בנתניה, פגע וברח. זה היה יום שבת. הילד הגדול שלי והקטן. כביש ראשי, הם לא גרים רחוק משם. חצו כביש אחד ובשני, הסבא מחזיק לשניהם את הידיים, באה מכונית משום מקום, אור יום, רואים הכול, הסבא גבוה מאוד, מחזיק שני ילדים, היא תלשה לו אותו מהיד. זאת הייתה פגיעה רצינית. על 50 אתה עוד יכול למשוך, היא לא בלמה, בום נכנסה בו".
עוד טען כי "תאונות קורות, מרגע התאונה זה הסיפור - היא הפקירה אותו, לא הושיטה יד. הייתה עדת ראייה אבל אנחנו לא מוצאים אותה. היא הזמינה מד"א. הסבא הוא העד העיקרי, וגם אליו המשטרה לא באה ולא חקרה אותו. מז"פ באו לקחת טביעות אצבע, רצו לעשות זיהוי. המשטרה באה בהתחלה בכותרת מפוצצת, 'תפסנו את שני האנשים שהיו ברכב'. אנחנו בבית חולים נלחמים על הילד, אמרתי להם 'אף אחד לא פונה אלינו, קורה פה משהו'".
לאחר הפגיעה הקשה שכב רפאל בבית החולים, עד שנפטר מפצעיו כשמשפחתו לצידו. "אף אחד לא פנה אלינו, כאילו לא היה שום דבר. ואז הבאנו עורכת דין, היא התחילה לבקש בקשות מהמשטרה, מהפרקליטות, המשטרה הגישה את התיק ריק לפרקליטות. אפילו הפרקליט אמר 'אין לי כלום בתיק'. הרכב הגיע למוסך. פה התחילו לבלבל אותנו, 'זה לא בדיוק, זה הבעל נהג', אחר כך הילדה, האמא, אחר כך היא לא הייתה בדיוק במוסך", תקף, וציין כי לא נלקחה עדות מהמוסכניק שטיפל ברכב הפוגע".
"היא באה במהירות, פגעה בילד ותלשה אותו לסבא מהיד"
כמו כן, כאשר התבקש לתאר שוב את התאונה בה איבד את בנו, הבהיר אדנה האב כי "הם חצו את הכביש הסבא והילדים שלי, זה לא מעבר חצייה, זה אזור שעוברים בו אנשים. שניהם, הגדול והקטן. ואז מגיע רכב משום מקום, פוגע בילד הקטן, הילד הגדול נבהל הוא זז אחורה, והם תמיד זהירים. היא באה במהירות, פגעה בילד, תלשה אותו לסבא מהיד, יש לו פגיעה רצינית ביד. היא לא עצרה ולא כלום. עכשיו היא אומרת 'פגעתי באופנוע, איבדתי שליטה', כל מיני המצאות שהיא התחילה להמציא. בעבר הפלילי שלה רואים שהיו לה סיפורים כאלה".
"האמא כביכול לקחה את התיק. זה אמא ובת, שתיהן דוקטור. הן טוענות שהיא פגעה באופנוע, לא שמה לב, של וולט או משהו כזה", התרעם, "למה היא לא עצרה? כי היא חושבת שהיא פגעה במשהו, היא לא שמה לב. והמשטרה מקבלת את הטיעון הזה ואומרת 'תחליטו מי מכן פגעה'. פגעת בבן אדם, הפקרת. זה סתם נו, נכנס בקבוק מתחת לרכב אתה עוצר. יש מצלמות, תביאו לנו את המצלמות, למה אנחנו מסבכים את העניין? בגלל שלא קוראים לו רפאל רובישנטיין? יש הכול. יש מצלמות בכל נתניה, יש מצלמות 360 איפה שהייתה התאונה. למה היא לא עבדה? יש להם מצלמות בכל מקום, למה תמיד במקרים של אתיופים לא עובדת מצלמה באותו הזמן? יש בלוק צמוד ליד, הלכנו בדקנו, יש להם גם מצלמות, הם אמרו שהמשטרה הייתה כבר".
בנוסף, שיתף אדנה בכאב כי "לא הביאו לנו שום מידע, רק עכשיו בגלל הרעש התקשורתי עכשיו קורה על הדברים האלה. אף אחד לא נתן לנו שום מידע. הוא לא יכול לבדוק, ברור. אם מביאים את המצלמות הכול קל, הם לא רוצים, עכשיו יכולים לשנות גרסאות. ב־2023 מדובר בבחור יוצא אתיופיה, אני לא הרגשתי אף פעם גזענות כלפיי, אני רואה את זה בלייב, כאילו מדובר בעמוד בכביש".
"אני מרגיש שיש גזענות כלפי הילד שלי בגלל שהוא בצבע הלא נכון ובשם המשפחה הלא נכון, ושהוא לא מקורב לצלחת", תקף, והדגיש: "אני לא אוהב לבוא למקום הזה אבל זה בדיוק. הלכנו הפגנו ליד הבית שלה, שכן שלה אמר 'כל האנשי מפתח גרים פה', ברמת פולג בנתניה. בניינים, כל אחד בזה שלו שם, כאילו מדובר בפגיעה בעמוד בכביש. ילד, חיי אדם, אנחנו ב־2023, אני צריך כל הזמן להוכיח שאני חלק מהעם הזה? למה לא אותו צדק? למה? תסביר לי. למה הילד שלי? למה? לקחו לי את החיים לקחו לי".
"רוצה צדק לרפאל בשביל שהוא יהיה סמל לאנשים הבאים"
בהמשך, סיפר אדנה על בנו רפאל ז"ל ועל ההתמודדות של אחיו הגדול, שהיה עד לתאונה. "ילד מקסים, חביב, ילד חייכן, אוהב לעשות טוב, ילד מדהים מדהם מדהים. כל אחד שהיה רואה אותו היה באוטומט מחייך. היא לקחה לאח הגדול את החצי שלו. עכשיו הילד הגדול שואל שאלות, הוא היה בתאונה, הוא ראה הכול".
"אני חושב שאני הוזה, אני אומר כל יום 'שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה'. איך לא ממצים דין? כל אלה שקשורים למערכת הזו, היא צריכה להישפט במחוזי, לא בשלום. היא לא הושיטה יד, אני רוצה צדק לרפאל בשביל שהוא יהיה סמל לאנשים הבאים. קורות תאונות, אבל תושיטי יד, מה נסגר? אני באתי בגיל 5, אני 32 שנים פה. הייתי במג"ב. תחושה נוראית, באמת נוראית. אני אמרתי את זה, אנשים פה יוצאים להפגנות, צדק, בושה, וכל הצעקות שצועקים, כל המדינה הזאת, בואנה, ילד נהרג, למה הם לא פה בהפגנה? איפה כולם? מה זה זה?", זעק.
עריכה: שני רומנו
