אריאל זילבר - השנים הראשונות
לרגל יום הולדתו ה־80, חזר פטימר אל ראשית דרכו האמנותית, מהקריירה הבינלאומית ועד הפריצה בישראל בשילוב הקלטות נדירות • בלעדי לדיגיטל של 103fm
דעותיו אולי שנויות במחלוקת, אבל על דבר אחד בקשר לאריאל זילבר אין עוררין - הוא אחד המוזיקאים הססגוניים, המשפיעים ופורצי הדרך בפסקול הישראלי, שבחיקו קלאסיקות נצחיות - מ'רוצי שמוליק' ו'בטי בם', דרך 'אני שוכב לי על הגב' ועד 'בחברה להגנת הטבע' ו'ברוש'.
זילבר עבר הרבה גלגולים בקריירה ובחייו האישיים, ואין ספק שהוא משלם מחיר על התבטאויותיו, אך נראה שיש דברים שלא השתנו אצלו: אותה שובבות, סקרנות בלתי נלאית ואנרגיה של אומן רוק'נרול אמיתי. כשהוא עולה לבמה ומתחיל לנגן, כל התוויות נעלמות.
אבל הרבה לפני שאריאל זילבר הפך לאמן המוערך ופורץ הדרך כאבן יסוד ברוק הישראלי, הוא עבר דרך חתחתים: מילדות בצל הורים מוזיקאים (הזמרת ברכה צפירה, מכוכבות הזמר של שנות ה־30 וה־40, ובן עמי זילבר, כנר ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית) ועד תחילת הדרך בלונדון ובצרפת ככותב שירים וג'ינגלים, דרך הכישלונות, ההצלחות והחזרה לישראל בשנת 1973, הקמת להקת תמוז, פירוקה, פיתוח קריירת סולו שהביאה אותו בשנת 1976 לתואר 'זמר השנה', הקמת להקת ברוש והפרישה בשיא הקריירה בינואר 1979.
זילבר, ששילב ביצירה שלו ג'אז, רוק, פופ ורגאיי עם מוזיקת עולם (בייחוד אתיופית וערבית), חזר לקדמת הבמה כעבור חמש שנים, ב-1983, עם 'בחברה להגנת הטבע' ומאז ניהל מערכת יחסים מורכבת עם התקשורת, בייחוד עם הפיכתו לאמן מחאה ימני-קיצוני.
בפרק זה של 'מילים ולחן' בחר דודי פטימר לעסוק בעשור הראשון והעמוס ליצירתו שגיבש ועיצב את הסגנון הייחודי לו שמהווה סימן היכר שלו עד היום, בשילוב חומרים נדירים (למשל 'רוצי שמוליק' באנגלית, 'ברוש' בצרפתית והקלטה נדירה מאוד של להקת תמוז) והסיפורים מאחורי השירים ומאחורי שיתוף הפעולה והקשר הייחודי שלו עם היוצר והזמר שמוליק צ'יזיק (שנפטר ב-1987).
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.
