"רוב האימהות לא מספרות שנהגו לשתות במהלך ההיריון"
ד"ר יהודה סנצקי, נוירולוג ילדים ומומחה בהתפתחות הילד, על סוגיית תסמונת האלכוהול העוברי: "האבחנה היא מאוד מסובכת"
ד"ר יהודה סנצקי, נוירולוג ילדים ומומחה בהתפתחות הילד, שוחח עם ענת דוידוב ב־103fm, והסביר על תסמונת האלכוהול העוברי, זאת על רקע ובו אב מאמץ חשוד בירי שגרם למותו של בנו המאומץ שסבל מתסמונת האלכוהול העוברי, ולטענת האב, איים עליו בסכין.
תחילה, הבהיר: "אני לא רוצה להגיד שמדובר רק בילדים מאומצים, כי זה יוציא שם רע לילדים המאומצים, כשהבעיה היא כללית. שתיית אלכוהול היא נפוצה בקרב נשים בישראל במידה מאוד גדולה, ורוב הילדים שאני מכיר במרפאה שאני הקמתי ומנהל עשר שנים במרכז שניידר - רוב הילדים שאני רואה שם הם ילדים שנולדו בארץ. הם לא מאומצים בלבד. אבל קל יותר להגיד שהוא נולד לאימא אחרת ולכן הוא פגוע, אימהות, מאוד קשה להן להודות שהן שתו אלכוהול במהלך ההיריון ופגעו בילד".
"אין לנו מספרים מדויקים בארץ. בארצות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה, מדברים על בין אחוז אחד לחמישה אחוז מהילדים שנולדים בכל שנה, שפגועים במידה כזו או אחרת משתייה במהלך ההיריון", ציין, והוסיף כי "יכולה להיות בחורה צעירה, שלא יודעת עוד שהיא בהיריון והיא במסיבת רווקות, ושותה כמות גדולה של אלכוהול, מה שאנחנו קוראים 4 מנות, והתינוק נפגע ללא יכולת לשקם את המוח שלו ולתקן אותו".
לדבריו, "האבחנה היא מאוד מסובכת, היא קלה כשיש ילדים עם תסמונת מלאה, עם פנים מיוחדות, גדילה איטית, וכל מיני מומים, אבל זה המיעוט, רוב הילדים שנפגעים מאלכוהול הם נמצאים במרפאות עם בעיות התנהגות, בלי שהפסיכיאטר יודע שהם פגועים מאלכוהול. הם מגיעים לכלא בשלב מאוחר יותר כי הם עוברים על החוק, יש להם בעיה מאוד קשה בהבנות המוסריות, בשיפוט חברתי, הם מסתובבים בהרבה מאוד מרפאות מבלי שמשיהו ייתן להם את התווית ואת האבחנה".
עוד הבהיר ד"ר סנצקי את המורכבות באבחנת התסמונת: "רוב האימהות גם לא מספרות שהן נהגו לשתות במהלך ההיריון. תינוק קטן, לא רואים אצלו את תווי הפנים המיוחדים כל כך מהר, כך שמאוד מסובך לאבחן (תסמונת עוברית), אם אנחנו לא יודעים בצורה ברורה. אנחנו נצטרך לאבחן אותם לאורך השנים".
ולבסוף, סיכם וחשף: "החודשים הראשונים, גם בתקופה שעוד לא יודעים, הם מאוד משמעותיים. ואני רק רוצה לציין שאנחנו עובדים בקשר הדוק עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול והבעיה המרכזית היא שאף משרד לא מתקצב את המרפאה בשניידר. וצריך להגביר את המודעות גם מבחינה כלכלית".
עריכה: נויה חסון
