גורל יהודי הונגריה וסלובקיה היה יכול להיות אחר?
פרופ' רות לנדאו, מחברת הספר 'ההנהגה היהודית בסלובקיה ובהונגריה בתקופת השואה', טענה: "ההנהגה של יהודי שתי המדינות ידעה על הפתרון הסופי"
פרופ' רות לנדאו, שבין השאר צברה שני תארים ראשונים, בסוציולוגיה ובמדעי המדינה, למדה עבודה סוציאלית, המשיכה לתארים שני ושלישי בארה"ב, ואחר כך התקבלה בתור פרופסור באוניברסיטה העברית, סיפרה: "התמחיתי בנושאים של אתיקה. עסקתי בנושא בהקשר של הזכות להביא או לא להביא ילדים, ומצד שני, הרצון בילדים כשזה לא כל כך הולך".
לנדאו, שחיברה את הספר 'ההנהגה היהודית בסלובקיה ובהונגריה בתקופת השואה', שוחחה עם ורדה רזיאל ז'קונט, ששאלה על העובדה שכמעט חצי מיליון יהודים הלכו אל מותם עקב הנהגה שמעלה, אולי, בתפקידה.
לנדאו שיתפה מה הביא אותה לנושא: "אימא שלי היא מטרנסילבניה ואבא שלי הוא מסלובקיה. כל חיי הושפעתי מהעובדה שאני בת לניצולי שואה, ומצד אחד רציתי מאוד לפצות את ההורים שלי על מה שעברו, ובין היתר להיות תלמידה מצטיינת וכו', ומצד שני הבנתי שחשוב בחיים לצבור ידע וזיכרונות חיוביים והדברים האלה הנחו אותי בחיי".
בתגובה אמרה ורדה: "יש אבל סתירה. הידע שצפון בספר שלך, הוא הכי לא זיכרונות חיוביים שאפשר לעלות על הדעת". לנדאו השיבה: "ידע זה הלמידה והזיכרונות החיוביים זה היה בנסיעות בעולם, שזה גם ידע, אבל זה גם נעים. כשחשבתי על זה, אני הבנתי שאני לא יודעת שום דבר על מה שקרה להורים שלי".
"חשבו שהיהודים יישמעו להם וזה מה שקרה"
בהמשך, הסבירה לנדאו את המסר המרכזי שלה, כלפי ההנהגה היהודית באותה תקופה: "בכל הספר כתבתי שההנהגה שמרה לעצמה את הידע והמידע כי היא חשבה שהיא יודעת יותר טוב, מה טוב לאנשים לדעת ולא לדעת. עכשיו, אנחנו מדברים על אנשים בגירים ושקולים. אני לא הייתי רוצה גם היום שההנהגה הנוכחית תסתיר ממני דברים ולא תתן לי אפשרות לקבל החלטות לפי שיקול דעתי".
ורדה טענה כי "ההנהגה של יהודי סלובקיה והונגריה ידעה על הפתרון הסופי, ידעה שהוחלט להשמיד את היהודים". לנדאו סיפרה: "הם לא היו טיפשים הנאצים, בכל מקום הם מינו להנהגה אנשים שמילאו קודם תפקידים בכירים בקהילה, למה? כי חשבו שהיהודים יישמעו להם וזה מה שקרה".
לנדאו המשיכה, וסיפרה: "ממרץ ועד אוקטובר 1942, רוב יהדות סלובקיה נשלחה ביוזמתה של הממשלה, לכאילו יישוב מחדש בפולין והם נשלחו למחנות ההשמדה. ההנהגה היהודית בסלובקיה, אז עוד לא יודע. הנקודה מה קורה אחר כך, הם שלחו שליחים שינסו לבדוק, באו מפולין, באו גם פליטים שסיפרו מה קורה בפולין".
"לאט לאט הם הבינו שמשהו לא בסדר, שהאנשים האלה נעלמו. אני רוצה לעשות צדק, ההנהגה היהודית בסלובקיה, ב־1942 לא ידעה לאן האנשים נשלחים", הדגישה, "הם ניסו לעצור את זה על ידי שוחד והאמינו ששוחד זה מה שיעצור את המשלוח להשמדה. הם באמת דיברו עם נציגו של אייכמן והציעו שוחד, ובדרכים מאוד קשות השיגו את הכסף והם חשבו שהשילוחים באוקטובר 1942 הפסיקו בגלל הסיבה הזאת, זה לא נכון".
"תמיד היו מתחים גם - זה מזכיר לי כל מיני דברים ממה שקורה היום"
לגבי ההנהגה היהודית בהונגריה, אמרה לנדאו: "היא הייתה מאוד פטריוטית הונגרית, אבל אני רוצה לומר שהיו קשרים בין ההנהגות השונות, בין סלובקיה להונגריה, אבל תמיד היו מתחים גם - זה מזכיר לי כל מיני דברים, גם ממה שקורה פה בארץ היום. האורתודוקסים היו בקשר עם האורתודוקסים, הניאולוגים עם הניאולוגים והציונים עם הציונים, אבל לא היה קרוס, לא היה קשר אחר".
"חשוב לי להגיד שההנהגה הסלובקית תמיד חילקה את הידע שהיה לה עם ההנהגה היהודית ההונגרית, לרוב זה היה הציונים עם הציונים. זה כל כך הפתיע אותי, שעל אף העובדה שהציונים היו המעטים, בסוף הם הפכו לה-הנהגות בשתי המדינות", הוסיפה.
לטענתה, "ההנהגה הסלובקית היהודית למדה שיש כוונה לחסל את כל היהדות של סלובקיה שנותרה, ובאותו שלב עוד לא לגמרי, אבל היה ברור שאת כל יהדות הונגריה. קסטנר מסר את זה ליו"ר ההנהגה היהודית בבודפשט ומכאן התחילו להתגלגל כל מיני תוכניות".
היא ציינה כי "היו שתי תוכניות שבעצם קסטנר התחיל לנהל משא ומתן עם אייכמן. אחת הייתה תוכנית של דם תמורת חיים או משאיות בעד יהודים, הדבר השני שקסטנר ניהל עם אייכמן היה - שההנהגה תשמור על השקט תמורת הצלתה של קבוצה נבחרת, היום היינו קוראים לזה פריבילגית, של יהודים. זה התחיל מעיר הולדתו של קסטנר".
