"המשפט לא יודע להתמודד עם הסתברות שיקרה משהו"
פרופ' יובל אלבשן, הקריה האקדמית אונו, יצא נגד התבטאותו של השופט עמית שאמר בדיון על הסבירות כי 'דמוקרטיות מתות לאט': "ציפיתי שהשופטים יזהרו"
פרופ' יובל אלבשן, הקריה האקדמית אונו, הביע את דעתו על התבטאותו של השופט יצחק עמית שטען כי 'דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות, אלא בשורה של צעדים קטנים' בדיון על ביטול חוק צמצום עילת הסבירות שעבר על ידי הממשלה. אלבשן טען בתוקף כי אמירה זו אינה לגיטימית להיאמר על ידי שופט. בשיחה עם אריה אלדד הרחיב בנושא.
בפתח השיחה התייחס לדבריו של השופט עמית ואמר: "השופט עמית בדיון ה־15 העלה פתאום טענה, שכולנו יודעים שדמוקרטיות מתות לאט, בצעדים קטנים קטנים ולא בצעד גדול. בעולם המשפט אנחנו דנים בעתירות כשהן לא תיאורטיות".
עוד אמר: "אני מקבל שהוגים אומרים את זה ואני גם חושב שהם צודקים, אבל המשפט לא יודע להתמודד עם ההסתברות שיקרה משהו, ועכשיו אני אפסול חוק יסוד. אותי הדאיג שהנושא הזה נכנס לבית המשפט, מי אמר שתמיד אני לא אוכל לבלום? מי אמר שאם אנחנו מתקרבים למקום, אני לא אוכל לשים ברקס ולא להידרדר, ומי אמר שמה שאני רוצה שיקרה, באמת יקרה?"
עוד טען כי "מדובר בבתי משפט ולכן ההערה הזו והגישה הזו של המדרון החלקלק, שיטת הסלמי, מביאים הרבה משפטנים, כולל היועצת המשפטית לממשלה, לכתוב חוות דעת משפטיות שהן טובות מאוד בתור משהו מדומיין, אבל הן לא מתאימות לבית המשפט. במיוחד בדיון כל כך מצולם, וכשכל מילה היא טעונה, אני ציפיתי שהשופטים מאוד יזהרו. השופט עמית, בדיון הזה, אם הייתי במקומו הייתי מעדיף למחוק כמה דברים, גם הקטטה שהכניס אותו אליה חבר הכנסת רוטמן, היא לא הייתה במקום".
"כששופט בכיר אומר את האמירה הזו הוא משדר מסר, הוא יחלחל לעתירות אחרות", סבר אלבשן. "כלי שאמור לעבוד לפי איזמל ופטיש שכולנו מבינים, הוא הופך להיות, כמו שקרה בעניין הסבירות, כלי שאתה לא מבין כלום, כי כל אחד הולך למקרה הכי גרוע שהוא חושב שיקרה, אי אפשר לנהל מדינה ככה. אני לא רואה איך מנהלים מדינה כשניזונים מחרדות, והחרדות הן תמיד הולכות למקרה הכי גרוע".
לבסוף, העריך כיצד הדיון יסתיים: "נדמה לי שברור שהחוק לא ייפסל, אבל יזרעו כבר הזרעים לאפשרות לפסול, אבל גם פה, אני לא חושב שיהיה רוב גדול. זה פסק דין שלא יהיה ברוב משמעותי, הוא לא יחזיק מעמד בהמשך ולכן לא תהיה לו משמעות. אני עדיין מקווה שלא יינתן פסק הדין, כי יש לנו מספיק זמן עד ינואר ואם המחוקקים יתקנו את החוק הגרוע הזה, אז העתירות האלה תותרנה, ולאף אחד לא צריך להיות אינטרס שבית המשפט העליון יגיד את דברו בעניין. אבל לצערי בתקופה הזאת היגיון זה לא משהו שמנחה את כולם".
עריכה: נויה חסון
