"הממצאים שלהם אפשרו את אותם מיליארדי חיסונים"
שני חוקרים אשר תרמו לפיתוח חיסוני הקורונה זכו בפרס נובל לרפואה • פרופ' דרור מבורך, מנהל המערך האמונולוגי־ראומטולוגי בבית החולים הדסה, שיבח
החוקרים קתלין קריקו מהונגריה ודרו וייסמן מארה"ב זכו בפרס נובל לרפואה על תרומתם לפיתוח חיסוני הקורונה. ענת דוידוב ואודי סגל שוחחו על כך ב־103fm עם פרופ' דרור מבורך, אשר שיבח את הבחירה בהם והסביר את החשיבות של תרומתם למאבק במגפה.
"מגיע להם", הכריז פרופ' מבורך בפתח השיחה. "יש הרבה טכנולוגיות בעולם, זו לא טכנולוגיה פורצת דרך, אבל האימפקט שלה היה ענק. המשמעות של הממצאים שלהם אפשרו את אותם מיליארדי חיסונים בקורונה. ולכן האימפקט הגלובלי של ההישגים שלהם היה ענק. לכן ללא ספק הגיע להם".
עוד הסביר כי "אנחנו צריכים לתפקוד הגוף כל מיני חלבונים, הוא נותן קידוד שלהם על מנת שהם יווצרו בתוך התא. אף אחד לא העלה על דעתו שאפשר לתת את הדבר הזה כטיפול, והם חשבו שאפשר לתת את זה כטיפול מחוץ לתא. זה התקבל בספקנות. בהמשך הם הצליחו לשנות כמה זוגות בסיסים על מנת שתהיה חדירה מבחוץ יעילה יותר, שתוכל להשפיע על התגובה הדלקתית של התא - זה פרץ את הדרך לטכנולוגיה של החיסונים".
כמו כן, כאשר נשאל האם אפשר להעתיק את הטכנולוגיה הזו למחלות אחרות, פרופ' מבורך השיב בחיוב: "הטכנולוגיה הזו נעשית היום טכנולוגיה שבוודאי בסרטן, לוקחים דגימה של סרטן, ואת יכולה לעשות את זה ממש רפואה מותאמת אישית. לפתח תרופה לוקח שנים, הסיפור של הקוביד שפותח תוך שנה - הוא היוצא מן הכלל, הוא קיבל אישורי חירום ודברים כאלה בגלל המצב של פנדמיה בעולם".
בהמשך, התייחס לשובה של הקורונה לחיינו, ויחד עמה גם החיסונים. "יצאה הודעה שלחסן באופן כללי את האוכלוסייה. אני לא בטוח שזה מספיק מפורט ההמלצה הזו, כי בכל זאת יש כמה דברים שהשתנו מלפני שנתיים. המחלה הרבה יותר קלה, הזן של האומיקרון גורם למחלה הרבה יותר קלה, כמובן שיש גם אנשים שסובלים בצורה קשה, במיוחד אלה עם מחלות רקע קשות. המחלה ככלל היא הרבה יותר קלה".
"אנשים שחלו לאחרונה זה קצת טיפשי שיתחסנו, למעט אותם אנשים עם מחלות מאוד מסוכנות", הודה, וסיכם: "אני לא בטוח שהמחלה בילדים בריאים צריכים לחסן, יש הרבה התנגדות להורים לעשות את זה. היום במחלה שהיא הרבה יותר קלה אז ההיענות של ההורים אני מעריך שתהיה עוד יותר נמוכה".
לסיום, תהה סגל האם היום ניתן לומר בבירור כי החיסונים הצליחו לעצור את מגפת הקורונה, ופרופ' מבורך השיב: "אין ספק שלחיסונים היה אפקט ברור על המחלה. אנחנו בהחלט חושבים שהחיסונים השפיעו בצורה נרחבת על המחלה, אבל צריך להבין גם שלמחלה יש תופעה גלית - היא גם מפסיקה בעצמה".
עריכה: שני רומנו
