"חלק מהנחמה שלי - שבני הציל חברים ולא נטבח"
נציב כבאות והצלה לשעבר תא"ל (מיל') דדי שמחי על בנו גיא שנרצח במסיבת הטבע ברעים: "לא רוצה שמותו יהיה לשווא, צריכים לחזק את החוסן הלאומי"
תא"ל (מיל') דדי שמחי, לשעבר נציב כבאות והצלה, שכל את בנו גיא שמחי, לוחם בסיירת צנחנים, בקרב בקיבוץ רעים לאחר שנהג בגבורה והגן על חבריו מפני מחבלים שפרצו לדירה. שמחי הגיע אף הוא לקיבוץ, והוציא את גופת בנו מן התופת. בשיחתו עם בן כספית וינון מגל, סיפר על בנו ועל הקרב שהסתיים במותו של גיא.
"גיא, או כפי שקראנו לו בבית גיאגו, הוא לוחם בסיירת צנחנים, הוא ביום שישי יצא עם כל החברים שלו למסיבה", סיפר שמחי. "גיא נולד בקיבוץ רעים, גרנו שנים בקיבוץ, ובשש וחצי ירו עליהם. גיא לקח את החברים שלו, איזה 14 חבר'ה, לאחד הממ"דים בקיבוץ. הוא הגיע לקיבוץ יחד עם חבר ילדות שלו הדר, הם ראו עוד חבר'ה שברחו לקיבוץ ולקחו במצטבר 30 חבר'ה והכניסו אותם 15 לכל ממ"ד. בדירה של הדר, שהוא גם יחידה מיוחדת, הם הכניסו את 14 החברים שלהם לממ"ד, סגרו את הדלת, וגיא והדר נשארו בסלון כדי לשמור עליהם".
עוד שיתף כי "הדר היה חמוש וגיא היה בלי נשק מן הסתם. הדר אמר לו 'תכנס פנימה, אין לך נשק', וגיא אמר לו 'נראה לך? אני לא משאיר אותך לבד. כל מי שמגיע לפה אנחנו קורעים אותו'. הגיעו חמישה מחבלים, הם הצליחו להרוג שניים, המחבלים זרקו שלושה רימונים וירו, הדר נפצע והצליח לצאת החוצה מהחלון, וגיא האריה שלי, בסוף כדור ושלושה רימונים הורגים גם אריה. הוא נהרג, החבר'ה שלו נשארו בממ"ד עוד 6 שעות עד שבאו וחילצו אותם".
לאור סיפור הגבורה של גיא, תהה מגל איזה סיכוי יש לאדם ללא נשק מול המחבלים שחדרו לשטח הארץ, ושמחי השיב: "אנחנו ברדיו, אבל אם הייתם רואים תמונה של גיא, הוא חזק, אתלט, בנוי לתלפיות, חתיך, עם ראש של לוחם, והוא אמר להדר, שהוא כמו אחיו, 'אתה לא נשאר פה לבד, אנחנו ביחד, נהרוג את כולם'. הם נלחמו שם, הצליחו להרוג שניים. הדר ניצל, וגיאגו לא הצליח. הוא שכב שם איזה 10 שעות עד שבאתי בלילה לקיבוץ ויחד עם גדוד חמוש הוצאנו את הילד שלי. ואתמול קברנו אותו. ילד גיבור".
"אני שנים מכיר את המושג שכול, אני לא מכיר את זה מהצד שאני נמצא בו עכשיו", הודה, והוסיף: "אני לא מדבר כאב שכול, אבל כמו הסיפורים של גיא שלי יש עשרות אם לא מאות, כולל אימהות שהצילו את הילדים, בנים שהצילו אבות ואבות שהצילו בנים. זה מה שצריך לספר, לא לדווח על חוסרים בסופר ואין שכפ"צים לחיילים. אנחנו צריכים לחזק את החוסן הלאומי של אזרחי מדינת ישראל, וחוסן לאומי נבנה בתודעה. לא לפי כמות טנקים ולא לפי כמות שכפ"צים או כמה קמח נשאר בסופרים, זה נבנה בסיפור שמספרים".
עוד הדגיש כי "נכון, קיבלנו מכה קשה, כואבת, הופתענו אבל לא הוכרענו. מה שאני עושה עכשיו זה בשביל גיא, אני לא רוצה שגיא, שהיה גיבור, שמותו יהיה לשווא. יושבים מאות אלפים של אזרחי ישראל, רואים טלוויזיה, גולשים ברשתות, ומבחינתם התמונה שהמדינה קורסת - זה לא נכון. כדי לבנות חוסן צריך גם בטלוויזיה לדבר על חוסן, לספר סיפורי גבורה. נכון שהאזרחים לא טיפשים ולא לשקר להם, אבל ככה בונים חוסן. רצחו לנו אלף איש. לא חסר שום שכפ"ץ, ואם חסר נסתדר. מה זה הדבר הזה? התבלבלנו לגמרי. יש פה בישראל תחושה שהצבא שלנו מקבץ נדבות, מה פתאום? גיא היה בלי נשק, הוא היה בלי חולצה אפילו".
"הנכדים שלי גם יהיו לוחמים, אם לא יבואו וישחטו אותנו כמו ששחטו בבארי"
"יש לנו צבא חזק, צבא אדיר. כל המפקדים של הצבא עכשיו, לשנס מותניים, עם מה שיש ויש מספיק ומלא, להיכנס ולפרק אותם. לפרק אותם. גם בארה"ב באסון התאומים, אם אתה עכשיו נושא לאנדרטה המסר שאתה מקבל זה גבורת הכבאים וכל כוחות ההצלה. כנ"ל גם אצלנו, זה הסיפור, נכון נבנה אותו בשנים הבאות. תראו דגלים. המדינה הזאת תנצח, נכון לא לשקר לציבור אבל גם לא להבהיל אותו", הכריז.
המשיך שמחי, והבהיר: "הנכדים שלי גם יהיו לוחמים, כי אם לא יבואו וישחטו כמו ששחטו את האנשים בבארי, בבית. יסלחו לי ההורים האחרים, שאני אוהב ומעריץ את כולם, אבל חלק מהנחמה שלי שהבן שלי נלחם אפילו בידיים חשופות ובקרב, והציל חברים ולא נטבח במסיבת טבע. נכון, עצוב, כואב. מה שצריך לעשות זה קודם כל באמת זה לפרק את עזה, פשוט לפרק אותם. יש לנו חיל אוויר שהשקענו בו עשרות מיליארדים או מאות. במלחמת יום כיפור הוא קצת פספס ואני מקווה שעכשיו הוא יתקן את האירוע".
"אני חושב שפעולה קרקעית לא תשנה כלום, צריך לתת לחיל האוויר, הארטילריה וכל הנשק מנגד לטפל בכל. אם אחרי זה צריך פעולה קרקעית נכנס. אבל קודם בואו נמצה את הכלים. אני ציפיתי שאני לא אוכל לדבר מרוב רעמי המטוסים, אבל אני בטוח שחבריי מתעשתים ותכף זה יקרה. זה מה שצריך להיות, בלי למצמץ. מתחילים מהר ומגבירים, קדימה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
