"שמעתי את הנשימה האחרונה של בן זוגי"
נועם בן דוד, שנפצעה במסיבת הטבע וניצלה, על התופת הנוראה: "איבדתי חברים, ואת מי שהיה אמור להיות בעלי לעתיד"
באופן כמעט חסר תקדים, מסיבת הטבע ברעים הפכה ביום שבת האחרון למסע טבח רצחני של מחבלי חמאס שחדרו לשטח ישראל, בפעולה אכזרית שכללה לקיחת שבויים ופריצה לבתיהם של תושבי המקום.
נועם בן דוד, שנפצעה במסיבת הטבע וניצלה בנס, תיארה את מראות הזוועה: "זה היה פשוט סרט אימה שאי אפשר להסביר אותו. אני לא דמיינתי שאני אבוא עם בן הזוג לצייר וזה ייגמר בזה שאני אאבד אותו".
"באותו יום בכלל לא הרגשתי טוב, והיינו אחרי תקופה בהודו ואני רק חזרתי לצייר במסיבות האלה. הייתי מאוד לחוצה כי הרבה זמן לא ציירתי ונורא התרגשתי, והוא כל כך תמך ואמר לי שכן נלך, ואמר לי כמה אני מסוגלת, והוא בא איתי. היינו אמורים להגיע ב-20:00 למסיבה והגענו באזור השעה 2:30", הסבירה.
"אנחנו הגענו למסיבה ולקראת הבוקר, אני באתי להצטרף לבן זוג לרחבה, קצת לרקוד איתו, קצת ליהנות איתו, ובדרך לרחבה אני פגשתי חבר. אמרתי לו שלום והסתכלנו לשמיים ואמרנו 'איזה יופי, עשו לנו זיקוקים'. באותו רגע אני צילמתי וקלטנו שזה רקטות. זה קרה ב־6:30, באותו רגע התחלנו לצעוק שיש רקטות", תיארה.
לדבריה, בשניות הפסיקו את המוזיקה וכולם התחילו לרוץ. אני ישר חיפשתי את בן הזוג, נצמדתי אליו. באותו רגע, פשוט כל אחד רץ לכל עבר, לא הייתה הנחיה כל כך מה לעשות. זה הפתיע את כולנו. רצנו לאזור הרכב עם כל החבר'ה.
"לקחנו את הרכב לשטח קצת יותר פתוח. עמדנו שם קצת, היינו בטוחים כולנו שזה משהו שייגמר, שזה עוד צבע אדום של כמה יירוטים וזה נגמר, אבל זה פשוט לא נגמר, וראינו את אחד מאנשי האבטחה רץ, והוא אמר לנו שאו שאנחנו רצים ושומרים על חיינו או שאנחנו נשארים בשטח ולא יהיה אותנו. הבנו באותה שנייה שזה לא 1 באפריל, זה לא איזה צחוק", שיתפה בהרגשה הקשה.
והבנתם גם שיש מחבלים בשטח?
"באותו רגע פשוט התחיל מטח יריות שלא נגמר, וכולם רצו, ולא רק שכולם רצו, אתה רואה גם בדרך כאלה שנופלים ולא ממשיכים לרוץ איתך. אני נפלתי ובן הזוג שלי ז"ל, דוד, אמר לי 'תשכבי על הרצפה הכי נמוך שאת יכולה, וברגע שזה קצת יירגע, נמשיך לרוץ וככה עשינו".
"רצנו לעבר שתי מכולות. בהתחלה עמדנו בין המכולות עם עוד קבוצת אנשים. במכולה אחת היו אנשים כנראה בפנים, ואנחנו, אחרי כמה דקות, החלטנו להיכנס למכולה השנייה שהייתה ליד. במכולה הזו היו בערך 16 אנשים. התחבאנו כל הזמן הזה. התחלנו לשמוע ערבית בחוץ ומלא יריות ו-RPG ורימונים ו'אללה אכבר', ורק ערבית מסביב. רק ערבית", הוסיפה.
"שמעתי ילדה צורחת 'בבקשה אל תיקחו אותי'"
נועם המשיכה לתאר את המעשים המזוויעים: "אני שמעתי ילדה צורחת 'בבקשה אל תיקחו אותי, בבקשה תעזבו אותי', והבנתי שזה פשוט או שחוטפים אותי, או שיורים בי, או שאני מתה ואיך יוצאים מפה. דוד, בזמן הזה, ניסה לסמס לחבר שיגיד את המיקום שלנו, שיבואו לחלץ אותנו. המשטרה וצה"ל לא כל כך ענו והייתה רק ערבית מסביב"
מתי זה התחיל?
"כל הטירוף הזה התחיל ב-6:30. אני הייתי כמעט 4 שעות בתוך המכולה, שוכבת בתוך הפחים, עם נמלים שהולכות עליי, ושקיות זבל בכל עבר".
היא ציינה כי תחילה, המחבלים לא ראו אותם. "המכולה שהייתה לידינו, אף אחד לא יצא משם. אנחנו במזל היינו במכולה השנייה. בשלב מסוים, קלטו פנים של אחת הבנות שהייתה איתנו במכולה, ובאותו רגע, בן הזוג שלי צעק לי 'תיכנסי הכי רחוק שאת יכולה ותתחבאי', זה בדיוק מה שעשיתי".
"רצתי הכי עמוק לתוך המכולה והתחבאתי בתוך שקיות פחי הזבל, ומלא יריות, ושמעתי 'אללה אכבר' וירי אחד שפגע בבן זוג שלי. אני שמעתי את הנשימה האחרונה שלנו ואני הסתתרתי הכי שאני יכולה והייתי הכי בשקט שאפשר, בזמן שאני מסמסת לאחותי שיבואו לחלץ אותנו ופגע בי כדור", אמרה בקול חנוק.
"אני צעקתי לה בטלפון שבן הזוג שלי נהרג ושאני פגועה. לאט לאט התחלתי לשמוע קצת עברית וראיתי בכניסה למכולה אנשים שאני מכירה מהמסיבות גם, אנשי צוות שעובדים בעולם הזה, ואלה בכלל אזרחים שבאו להציל אותנו. הם הוציאו אותנו משם, רק שבן הזוג כבר לא היה בחיים ואני שכבתי על גופות. יצאנו בערך 4 משם, מתוך 16 אנשים. אני איבדתי המון חברים, המון אנשים יקרים, ואת בן הזוג שהיה אמור להיות בעלי לעתיד", זעקה.
