"מקווה שנקבל ממנו אות חיים, אבל הלב בישר רעות"
תת אלוף (מיל') יובל בזק, אביו של גיא ז"ל שנפל בקרב בקיבוץ כיסופים, שיחזר את הרגעים בהם לא ידע מה עלה בגורל בנו • אמר: "לוחמים שרצו לתוך האש"
ביום שבת כאשר החלה מתקפת הפתע על ישראל, לוחמים שנכחו בגזרה מיד קפצו על מנת להגן על האזרחים הנמצאים ביישובי העוטף. אחד מהם היה גיא בזק, בנו של תת אלוף במילואים יובל, לשעבר מפקד גדוד 51. בשיחה עם ינון מגל ויוסי יהושוע, שיתף יובל בסיפור הגבורה שלו בנו ושיחזר את רגעי האימה בהם לא ידע מה עלה בגורלו.
בפתח השיחה, סיפר יובל על בנו גיא: "גיא היה ילד מדהים. מדהים. אתמול ישבנו עד הלילה עם חברים שלו, עם סיפורים. בחור כריזמטי, מנהיג מלידה, עם מוח יצירתי בלתי רגיל. שאלתי אותו לפני כמה חודשים, הוא היה בהכשרה בגולני, איך זה להיות לוחם, איך ההכשרה, הוא אמר לי 'אבא מגניב, כמו פורטנייט'. אמרתי שסידרו להם משחק קשה במיוחד בכיסופים".
"אני יודע לא מעט, כי חבר שלו שהיה צמוד אליו נפצע ופונה, והוא סיפר לנו כבר בשבת בצהריים על הקרב שהתחולל", הודה, והמשיך: "הם היו במחנה כיסופים, צמוד לקיבוץ, שבת בבוקר התחילה הרעשה, הוא עוד התכתב עם הבת שלי ואמר 'האדמה רועדת'. דקות אחר כך הם שמעו יריות מכיוון כיסופים, הוא היה בכוח שיצא לכיוון הקיבוץ, לכיוון המחבלים. הם ניהלו שם קרב, הם ניהלו שם קרב של כמה שעות. אני יודע שהוא הרג מחבלים, מהחבר שלו לפני שהוא נפצע ופונה. הם נלחמו מול עשרות מחבלים, וגיא קיבל כדור בחזה ונהרג. זה הסיפור שלהם. חבר'ה צעירים, גיא היה עשרה חודשים בצבא, שלא היססו, הבינו שיש כאן אירוע. קרב בתוך קיבוץ כיסופים".
לדבריו, חדרו עשרות מחבלים לשטח הקיבוץ. "הוא מתאר שהם יורים וכמו במשחקי המחשב מטענים מתפוצצים מהירי, מטענים, מחבלים והם כוח קטן יחסית שנמצא בתוך התופת הזאת ומנהל לחימה במשך כמה שעות. יש שם עוד חבר שלו שנפצע בעורק בצוואר וחבר אחר שם לו לחיצה כמה שעות. באמת סיפורים יוצאי דופן של לוחמים צעירים שרצו לתוך האש כדי להגן על הקיבוץ. מעבר כיסופים היה המעבר המרכזי, דרכו נכנסו. הציר הזה נפרץ".
"הגיעו טרקטורונים על הציר עצמו, הם הגיעו אחרי שכולם נכנסו לכוננות ספיגה, פוצצו את השער ורצו לתוך קיבוץ כיסופים ומשם נכנסו להתקפה גם לתוך הקיבוץ, מהקיבוץ לתוך המחנה של כיסופים, המחנה של גולני, שהיו שם כמות קטנה של לוחמים שנשארה ועוד כוח שאיגף את המחנה לכיוון הצפוני יותר. הייתה פה התקפה עם מעל מאה אנשי נוקבה של חמאס, עם כוח קטן יחסית של גולני שנלחם באומץ", הדגיש.
עוד ציין כי "לא היה להם מושג בפני מה הם עומדים. אני יודע שהתצפיתנית שם זיהתה את ההתקפה על הגדר, את זה אני יודע בוודאות. ומשם הדבר הזה התפתח תוך דקות. גיא והחבר'ה שלו כבר התארגנו, יצאו כצוות כוננות ורצו לקיבוץ. בתוך המחנה עצמו לקחו נשק עם תחתונים. יש שם סיפור של תצפיתניות שכוח של גולני הגן עליהן והציל אותן. סיפורים יוצאי דופן בתנאים בלתי אפשריים".
"אני יודע שבכיסופים נהרגו שמונה תושבים, עוד תשעה תושבים תאילנדים. פגעו שם בלא מעט", אמר, "אני מקווה ורוצה לחשוב שהכוח של גולני הצליח למנוע, שהכוח של גיא, רוח הקרב והנחישות שלהם מנעה הרג גדול יותר. בסוף רק בשעות אחר הצהריים ערב פינו את הפצועים משם וטיהרו את הקיבוץ ממחבלים".
"שש ורבע בבוקר, זו הפעם האחרונה שהיינו איתו באיזשהו סוג של קשר"
בהמשך, חשף יובל כי כאשר החלה הלחימה בדרום, הוא עצמו הוקפץ לגזרה הצפונית מחשש להתפתחות הלחימה גם מול חיזבאללה. "הקפצנו את כל אוגדה 91, תרחיש של התקפה מצפון היה דבר מרכזי. על בני קיבלתי כשהייתי במילואים בצפון ביום שבת בתשע בערב. יש לנו המון עבודה, ביום שבת בצהריים לגייס את כל המילואים, המפקדה, להיערך אל מול חיזבאללה, ואני בתוך הלב שלי מנסה לארגן את המחשבות כי אני יודע שגיא נמצא שם, שגיא נמצא בתוך הסערה, ואני מקווה שבסופו של דבר נקבל ממנו אות חיים, אבל הלב שלי בישר לי רעות".
"בתשע בערב קרא לי מפקד האוגדה שלי, הוא בישר לי", נזכר. "לא היה לי ספק בכלל. דיברנו על זה שגיא שם, ואני לא יודע איפה הוא. אתה עוסק בדברים שאתה צריך אבל ברגע שבאה הרלש"ית ואמרה לי 'תגש', היה לי ברור מה הוא הולך להגיד לי, לא היה לי ספק בכלל. הבת שלי חיילת מילואים, סמלת מבצעים, והיא הוקפצה, ומשם נסעתי ישר כדי להודיע לה ולקחת אותה הבייתה. הגעתי ברבע לאחת בלילה עם ההודעה למשפחה. לקחו עוד כמה ימים, קברנו את גיא אתמול. הוא לפני ההתקפה, ממש בשש בבוקר לפני ההתקפה, שלחתי לו הודעה. למעשה משש ורבע בבוקר ביום שבת זו הפעם האחרונה שהיינו איתו באיזשהו סוג של קשר".
בנוסף, שיתף יובל כי הוא ומשפחתו החליטו לקבור את גיא ז"ל במקום בו גדל - כוכב יאיר. "הוא בן כוכב יאיר, נולד בכוכב יאיר. המקום שהוא אהב ואוהבים אותו. אמרתי לגיא שהחלטנו להחזיר אותו הבייתה, למקום שאהב אותו כל כך. וזהו. גיא עכשיו יש לו חלקה לכל המשך הימים בכוכב יאיר. יש לו עוד שתי אחיות, אחת גדולה ועוד אחת קטנה. לי היה ברור לחלוטין שגיא יהיה לוחם. מצד אחד אנחנו מחונכים ככה ומחנכים ככה, לא היה לי לרגע מחשבה שגיא לא יעשה את מה שהוא עושה, ויהיה במקום שבו אזרח ישראלי צריך להגשים את הייעוד שלו".
"גיא נועד לגדולות, הוא היה מנהיג מלידה. כמובן שדאגתי כי הערכת המצב האישית שלי אמרה שאנחנו מתקרבים לאירוע הזה, וקיוויתי שגם אם זה יפול עליו זה יפול בתנאים שהוא יוכל לנצח. כמה שהם היו גיבורים ומקצוענים, בסוף לא היה להם סיכוי. המציאות הזאת בסופו של דבר לא משאירה לנו הרבה ברירות עם כל הכאב גם האישי וגם הטראומה הלאומית. מהסיפור הזה אין לנו דרך לצאת אלא בניצחון מוחץ. החמאס לא יכול לגמור את המלחמה הזו בלי שהכוח הצבאי שלו מושמד. אני מניח שאנחנו לפני אירוע ארוך ולא קל", סיכם.
עריכה: שני רומנו
