"אני לא רואה את עצמי חוזר לעוטף כרגע"
אלמוג בוקר ('חדשות 13'), תושב הדרום, על היום שאחרי המלחמה מול חמאס • טען: "מתעסקים יותר מדי במלחמות פנימיות"
קשה להאמין, אבל חלפו 13 ימים מהרגע בו השתנו חיינו, אזרחי מדינת ישראל, לבלי היכר, ומהשנייה הגורלית כל כך בה חדרו מחבלי חמאס לשטחי יישובי העוטף. כתב הדרום אלמוג בוקר ('חדשות 13') הביא פרטים נוספים על המתרחש, ותיאר את תחושותיו בעקבות הימים המורכבים.
"כל יום שעובר אתה מעכל קצת יותר את מה שקרה כאן", הודה, והוסיף: "אני חייב לומר שהמחשבות שלי כל הזמן הולכות למקום קצת אחר, ליום שאחרי. בעיקר הפחד שלצד זה שאת שומעת הבטחות מאוד גדולות בסוף נחזור לאותו מצב שהיינו פה לפני, וזה הכי מפחיד. אני לא נכנסתי לעומק הדבר הזה, אני לא בקיא הזה, אבל כל המלחמות הפנימיות בימים האלה, אנחנו צריכים להיות מאוחדים, לעבוד יחד, לא לחפש קרדיטים אלא פשוט לעשות. הגשתי שלשום בבוקר את הבקשה למענק מהמדינה של משרד האוצר, היום בבוקר הכסף נכנס - ככה זה צריך להיות".
באשר לפיצוי שניתן לתושבי העוטף שעברו תופת, אמר: "אני חושב שזו התחלה. אני מאוד מאוד נזהר, אני כן מפעיל לחץ איפה שצריך כדי שלתושבים יהיה כאן הכי טוב. מתחילים ממשהו, אף אחד כאן הוא לא נזקק ברמה שהוא לא יכול לקנות לעצמו מחר בבוקר לאכול. גם כל התושבים בעוטף פונו לבתי מלון, מקבלים הכול, לא מחסירים כלום, גם משרדי הממשלה וגם אנשים טובים שבאים כדי לעזור. ברור שזה לא הסכום הסופי, ברור שיצטרכו לתת יותר, אבל יותר חשוב מהכמה זה האיך - לבטל כל בירוקרטיה כדי שיוכלו לתת לאנשים האלה כמה שיותר מהר".
עוד הציע בוקר על מנת לתפעל את המערכת בצורה טובה ויעילה יותר עבור אותם תושבים לשים את הפוליטיקה בצד, ולאייש את התפקידים במי שמתאים להם. "לקחת את האנשים הכי טובים, לדוגמה, השרה שקד לשעבר, ביצועיסטית, מטיילת בעוטף בלי הפסקה, לדעתי היא גם תעשה את זה בהתנדבות. תשאירו את הכול בצד, צריך לעשות הכול יחד, בלי פוליטיקה, כדי לשקם את היישובים, האנשים, ולצערי מתעסקים יותר מדי במלחמות פנימיות וזה עצוב מאוד תמיד אבל בטח בימים האלה".
"גם המחבלים שנמצאים גמורים - יש עשרות לוחמים בשטח שנותנים מענה"
בהמשך, התייחס בוקר לידיעה כי עדיין ישנם מחבלים באזור העוטף. "להבנתי, המספר מאוד מאוד מצומצם, הוא לא במספרים שהכרנו. גם המחבלים שנמצאים הם גמורים. אתמול איתרו אחד שהוא היה מפורק, 13 ימים בלי מים ואוכל, היכולת שלו לייצר משהו קטנה מאוד. והכי חשוב - יש עשרות אלפי חיילים בשטח. היישובים נקיים ממחבלים, מסביב גם אם יש יש עשרות לוחמים בשטח שנותנים מענה ובדריכות. דריכות מטורפת, זה חיילים שמרגישים כאילו עוד שנייה יוצא להם מחבל מתחת לאדמה. אין שום סיבה להגיע לשם, מי שלא צריך להיות מלבד הכוחות לא צריך להיות. היישובים עצמם נקיים ולכן יש תושבים שמחליטים להישאר, לא הרבה אבל יש".
"זה או אנחנו או הם. אני מרגיש שכן, שאני חושב שהאסימון נפל, מאוחר אבל נפל, ושמבינים שאי אפשר יהיה לנהל כאן חיים", הכריז, "הפחד הגדול שלי שככל שהזמן יעבור, והוא יעבור כי אנחנו רק בהתחלה, מכינים את הלוחמים כאן לרבעון. הפחד שלי שבסופו של דבר הלחץ הבינלאומי או אירוע כזה או אחר לדוגמת בית החולים ילחיץ את מקבלי ההחלטות אצלנו. אמר אתמול גנץ שהספיד את אופיר ז"ל שבסופו של דבר הוא יעבור לגור בעוטף, זה מאוד מרגש האמירה של גנץ, לא בציניות, ולצד זה העברתי לו את המסר שלא יהיו לו כאן שכנים אם יהיה חמאס וג'יהאד מהצד השני".
המשיך בוקר, ושיתף כי "זה הפחד הגדול שלי, שהלחץ הבינלאומי יעשה את זה. אין דבר כזה, זה לא יתקבל. את רואה תושבים של קיבוץ בארי שאיבדו 108 חברים לפחות חוזרים לגור בבית שלי שהם יודעים שיכול להיכנס מחבל ולקחת את הילד שלהם שוב? אני לא רואה".
לסיום, תהתה סיוון האם הוא עצמו יחזור להתגורר בעוטף, ובוקר השיב בכאב: "כרגע, אני לא רואה את עצמי חוזר לשם. לא רואה את עצמי חוזר לשם. באמת. זה כל כך טרי, ואתה שומע את הסיפורים, רואה את החברים, אז בשלב הזה מאוד קשה לי לחשוב. זה בסוף תלוי מה יהיה כאן ביום שאחרי. אם באמת כמו שנתניהו מבטיח ושר הביטחון גלנט ינקו את חמאס, ישמידו כל ארגון טרור ברצועה זה כבר עולם אחר, אבל נצטרך לחכות ולראות מה יהיה ביום שאחרי".
עריכה: שני רומנו
