"זו אמא שלי עם החולצה בצבע תכלת. היא בת 84. היא נחטפה מביתה בנחל עוד על ידי החמאס. התמונה הזו הגיע אליי לפני שעה, והיא אות החיים הראשון, או עדות על מה קורה איתה אחרי יותר מ־24 שעות שלא היה ניתן להשיג אותה. הפקרת תושבי עוטף עזה נמשכת גם אחרי שהנורא מכל קרה. לא נתפס המחדל", כך כתב אורי רביץ, בנה של אלמה בת ה־84 שככל הנראה נחטפה לעזה לפני יותר משבועיים, זאת באשר לחוסר הידיעה באשר למצבה.
בשיחתו עם ענת דוידוב, אודי סגל וטל לב רם, התייחס לדברים: "האינפורמציה היחידה שקיבלתי, שעשו איכון על הטלפון שלה ומצאו אותו בנחל עוז, הוא נשאר בביתה. פרט לזה, אין לי מושג".
לדבריו, "אני מול הרבה מאוד חמ"לים, כמעט כל החמ"לים הקיימים. אני לא קיבלתי שום אינפורמציה נוספת. גורם רשמי אישר לי את האינפורמציה, הסטטוס של אימא שלי מוגדר כ-ככל הנראה חטופה. יש מנהלה שמטפלת בנו, יש קצינות נפגעים, יש בתוך הצוות גם מישהי שמטפלת בנושא האזרחי, אז יש לי קשר עם הצבא. יש לי אנשים שהם כתובת מבחינתי, לפחות לשאלות שלי, גם אם אין תשובה".
בהמשך, סיפר על אמו: "היא ילידת תל אביב, אבל היא המון שנים קיבוצניקית. היא בדיוק 49 שנים בנחל עוז. היא הייתה אישה שהתמודדה עם לא מעט דרמות בחיים שלה וזה לא הפך אותה לאישה נוקשה, זה הפך אותה לאישה שמחה, אופטימית. במידה מסוימת, אני מנסה להחזיק את התפיסה הזאת של אימא שלי. צריך להבין שהיא מאוד מבוגרת, שעברה ניתוח לב פתוח, היא צריכה תרופות באופן סדיר ואנחנו בסיטואציה איומה ושותפים לה הרבה מאוד אנשים".
"המדינה אחראית על האנשים האלה", הבהיר, "היא הפקירה אותם והיא צריכה להיות אחראית להחזיר אותם, חד משמעית. אני לא נכנס לטכניקות, ברור לי לגמרי שגם נעשים מאמצים".
"חינכו אותנו שלא מפקירים פצועים בשטח, חינכו אותנו לערבות ההדדית הזאת. אני גם מתייחס לפרקטיקה, אנחנו מן הסתם עומדים מול תמרון צבאי, ברור לגמרי שהולכים להיכנס לשם אלפי חיילים, שהם צריכים לדעת שהם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה שהם הולכים להיות כמו אימא שלי או כמו כל אחד מ־210 החטופים האחרים", סיכם.