בימים אלה של הלחימה הקשה מול חמאס, עולה השאלה מה יעלה בגורל התמרון הקרקעי של כוחות צה"ל ברצועת עזה, ומתי הוא יחל לאחר יותר משבועיים של מלחמה. עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחס לדברים.
"אני חושב שהסיפור הוא לא אם יהיה תמרון קרקעי, הוא יהיה, השאלה היא כיול הציפיות שלנו לגבי הישגיו, ואני חושב שפה נוצרת מגמה מאוד בעייתית שהיא בלתי נמנעת אולי", טען. "התמרון הקרקעי הפך מ־2006 לא לכלי אופרטיבי שמחזיקים בארסנל, אלא למבחן של אופי ונחישות. זה יוצר בקרב הציבור תחושה שאם לא נתמרן, איבדנו את הרצון לחיות במזרח התיכון, ומצד שני ציפייה שהתמרון יפתור כל צרה. זה לא נכון וזה לא נכון, צריך לעשות מהלך קרקעי באשר הוא משיג את המטרה".
בהמשך, הוסיף: "הפעילות הצבאית יכולה להרוג מחבלי חמאס ולפגוע בתשתיות שלהם. כל הדיבורים על מיטוט והמילים שאין להן תרגום לשפה צבאית, לא צריך להשתמש בהן. יש השמדת אויב אם הולכים לכל מחילה, זוחלים בה והורגים אותה. אני מאוד מציע לא לעשות את הדבר הזה, התוצאות יהיו הרות אסון. זה יהיה בלתי אפשרי לחיות לצדו של ארגון שזה מה שהוא עשה לנו. יש לכך הרבה מאוד אספקטים, ואחד מהם הוא השמדה מרבית של יכולתו הצבאית".
על הסיבה בגנה החלה המלחמה, לדבריו, אמר שלח: "ממדיניות שביקרתי אותה בזמן אמת, הגענו לזה ממדיניות של עשר שנים לחיזוקו של חמאס. ממשלת בנט־לפיד עשתה את אותו הדבר, אבל נתניהו היה ראש הממשלה רוב הזמן. מדיניות מפורשת שאמרה 'נתמוך בחמאס'. אלמלא קריסה מוחלטת מודיעינית והגנתית, לא היינו מגיעים לאירוע הזה. היינו מגיעים אולי להתקפת חמאס שהייתה נגמרת בתוצאות שהיו נראות לנו איומות, אבל לא בפרופורציה המטלטלת של היום. הייתה מדיניות כושלת שגידלה את חמאס, וכשל מודיעיני וצבאי בשבעה באוקטובר".
"אני רואה בהתנהלות נכונה הזדמנות לצאת מתוך הזוועה הזו לכיוון חדש, שמכתיבים אותו האמריקנים", אמר בסיום. "אני מסתכל קודם כל על ההגדרה של עצמנו, משם נגזור את הפתרון. אנחנו צריכים להתחיל מההסתכלות שלנו על עצמנו. מה שלימד אותנו השבעה באוקטובר הוא שטמינת ראש בחול מביאה אותו לאירוע הכי קשה".
עריכה: מיכל קדוש