"בספק אם נפתור את בעיית החטופים עד הכניסה הקרקעית"
ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, המייצג את משפחות החטופים מול הממשלה, על המאמצים להשבתם • הודה: "לצערנו, הארגון שעמדתי בראשו לא עמד בציפיות"
שלשום (ג'), זו הפעם השנייה מתחילת המלחמה, שוחררו שתי חטופות משבי חמאס, כאשר עדיין מצויים ברצועת עזה, על פי ההערכות כ-220 חטופים, ביניהם ילדים, צעירים, מבוגרים וקשישים. יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר המייצג את משפחות החטופים מול הממשלה, שוחח עם בן כספית ודוד מידן והתייחס לדברים.
"אנחנו ניכנס קרקעית, אני לא יודע אם זה יקרה היום או מחר או בעוד שבוע, וניקח בחשבון את העובדה שיש כ-200 חטופים כנראה בעיר התחתית. נצטרך להיות מאוד רגישים. נצטרך לאסוף מודיעין על מנת לנסות ולא לפגוע בהם", אמר פרי, והודה: "לצערנו, הארגון שאני עמדתי בראשו לא עמד בציפיות או לא עמד במה שהוא היה צריך להתריע ב-7 באוקטובר. אבל גם המוסד ידע ימים קשים, גם השירות ידע ימים קשים, אנחנו נצא מהם".
עוד הוסיף: "אני מכיר את דעת המשפחות שאומרות 'לא להיכנס (לעזה) עד שלא תיפתר בעיית החטופים'. אני בספק אם נצליח לפתור את בעיית החטופים כולם עד הכניסה הקרקעית, והיא חובה, כי אחרת לא נצליח לחסל או לפגוע במפקדי החמאס שנמצאים עדיין בעזה ונצטרך לשחק או לתמרן בין אותה בעיה גדולה של הימצאות 200 חטופים לבין כניסה קרקעית".
אם אתה מתחיל כניסה קרקעית מסיבית, אפשר לשמור על הנושא של החטופים סטרילי?
"במלחמה כמו במלחמה, אנשים יכולים להיפגע, כולל אנשים שאנחנו רוצים בייקרם. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה, אבל אני לא יכול להוציא את זה מכלל אפשרות. אני מבין, יודע, בקיא וכואב יחד עם המשפחות את הדילמה הזאת. אבל המטרה העיקרית היא כמובן לנצח את חמאס, להוריד אותו מעל פני האדמה ונצטרך לשלם מחירים".
לגבי עסקת חטופים אפשרית, טען: "המחירים שחמאס ידרוש, הם מחירים שמדינת ישראל לפי דעתי תהיה מוכנה לשלם, אבל הוא ישחק איתנו את המשחק הידוע שלו ויגרור רגליים על מנת לנסות ולדחות עד שהעניין לא יסודר, גם העניין החלקי או גם כל החטופים, עד שהוא לא יגיע לאיזושהי מסקנה שזה נוח לו ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצבים של דילמות מאוד לא פשוטות".
מה עם הסלקציה שרק בעלי דרכונים זרים ישתחררו?
"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לסרב לאף חטוף או חטופה, ילד או זקנה או זקן שחמאס רוצה להחזיר. נכון שזה לא לגמרי בידינו, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתינו על מנת להשפיע על אותם מתווכים. אנחנו לא מדברים ישירות עם החמאס, אף פעם לא דיברנו איתו ישירות. בסופו של דבר אנחנו נאלץ לקבל, גם אם זה לא ימצא חן בעינינו כל מיני פשרות, כפי שקרה בשני השחרורים האחרונים".
"טעינו בכך שלא השארנו אפילו כוחות מינימליים להגן על 33 או 34 יישובים"
בהמשך, הביע את דעתו על ראשי זרועות הביטחון שלקחו אחריות על מחדל 7 באוקטובר. "אני מנסה כבר יותר משבועיים לנסות ולדמיין לעצמי מה גרם לכשל או למחדל מודיעיני כל כך מסיבי שהביא אותנו ל־7 באוקטובר. הפרשנות היחידה שאני יכול לתת לזה, זה שהם לא קראו או לא פירשו את המודיעין שהיה מונח לפניהם".
"כלומר, כאשר ראו, אם זה בתצפיות, אם זה על ידי סוכנים חיים, ואם זה באמצעים אחרים, את האימונים שכוחות חמאס עשו, גם סמוך לגדר וגם בתוך עזה, כנראה שזה פורש כאימונים לא לצורך התקפה, אלא אימונים לצורך בניית הכוח", הסביר, והוסיף: "והקונספציה שמרבים לדבר עליה, שהחמאס במשך שנים רבות לא חיפש עימות צבאי עם ישראל - היא שניצחה. לכן היינו עדים למחדל שהוא מחדל מודיעיני, מבצעי, וטכנולוגי".
"אנחנו חונכנו או סופר לנו שהגדר קשה מאוד למעבר, וטעינו בכך שלא השארנו אפילו כוחות מינימליים להגן על 33 או 34 יישובים וקיבוצים על קו הגבול. ריכזנו את כל הכוחות שלנו ביהודה ושומרון. לאן שאתה לא מסתכל, לא פעלנו נכון. הפקרנו, כפי שמדברים גם תושבי העוטף, אוכלוסייה אזרחית למרצחים הברברים הללו", הדגיש.
לטענתו, "אני חושב שהנהגת המדינה, כולל העומד בראשה, טעו ביחס ובפרשנות כלפי החמאס וכוונותיו. הם האמינו שאנחנו לא ניתקל באופן ממשי עם החמאס, אלא אנחנו תמיד נהיה איתם במן נדנדה כזאת של השמצות, אבל אף פעם לא נגיע לעימות. אתה רואה עכשיו, לא רק מה שקרה ב-7 באוקטובר, אתה קורא חומרים שהשאירו בשטח. אמר אחד ממחבלי החמאס, 'חבל שלא באנו עם קצת יותר כוח, היינו יכולים לכבוש את חצי פלסטין'".
איפה אתה בוויכוח אם צריך עכשיו לתבוע התפטרויות של הדרג המדיני או לחכות לסוף המלחמה?
"אני בעד לחכות לסוף המלחמה. אני לא חושב שצריך לטפל בזה עכשיו. זה יסיט את כל המאמץ המלחמתי. אנחנו בהתחלת המלחמה, טרם הגענו לאותם יעדים שקבענו לעצמנו. צריך לתת לכוחות הנוכחיים למלא את המשימה הזאת, ולחקור ולהסיק את המסקנות רק בסוף".
