שרון שרעבי בן ה־48 מאלפי מנשה, איבד בשבת בבוקר לפני 20 יום את גיסתו ליאן ואת שתי אחייניותיו נויה ויהל, וכעת והוא מחפש את שני אחיו יוסי, שנמצא בשבי חמאס, ואת אחיו הנוסף אלי שעדיין מוגדר כנעדר. שרעבי שוחח עם ענת דוידוב וניסים משעל וסיפר על תחושותיו הקשות בעקבות המתרחש.
"אני חושב שזה אסון לאומי. זה לא רק אסון משפחתי. אתמול (ד') קברנו אמנם 3 ממתינו, ואנחנו מסתכלים עדיין בתקווה להציל עוד חיים, גם המשפחה של אלי, וגם להחזיר את יוסי בשלום. זה אסון שאינו משאיר עין אחת יבשה. כמו שידענו לשלוח אותם לחזית, אנחנו צריכים לדאוג שהם יחזרו הביתה בשלום".
הוא הדגיש: "צריך להבין שיש ערך עליון לשמור על החיים של החטופים האלה. להנגיש להם סיוע הומניטרי של הצלב האדום, וזה מה שאנחנו דורשים מכולם. כמו שיש סימטריה בנושא ההומניטרי, כמו שישראל מכניסה משאיות של מזון לתוך עזה ודואגים לשלומם של ילדים ונשים, כך אני מצפה שאותן מעצמות ידרשו מהצלב האדום, לבוא ולהנגיש את הסיוע ההומניטרי הזה גם לחטופים ולדרוש בשלומם, ואנחנו מקווים שנראה אותם בקרוב בבית".
עוד אמר: "יוסי נחטף מביתו. לקחו את יוסי ואת שני הנערים לכיוון עזה. את אשתו ובנותיו הותירו על הדשא. בתושייה של גיסתי נירה, כאשר המחבלים התפנו לזירות מלחמה נוספות בבארי, גילתה תושייה ובאמצעות אבן שברה חלון של בית חצי שרוף".
הוסיף: "המחבלים לא שיערו לעצמם שנירה תהיה בתוך הבית יחד עם בנותיה ועוד 7 אנשים שחילצה מהדשא. לאחר 8 שעות, כאשר כוחות צה"ל מגיעים בגבורה לחלצם, הם ניצלו ואנחנו מקווים שיהיה אות חיים עוד מהמשפחה הזאת".
בהמשך תיאר את הרגעים הקשים מפרוץ המלחמה: "באותו יום שבת, שמחת תורה, בבוקר לא שמעתי כלום. הלכתי לבית כנסת, הכול כרגיל. בחמש וחצי בחזרתי מתפילת המנחה, פגש אותי שכן שמכיר את המשפחה ואמר לי בפנים נפולות 'חמאס השתלטו על בארי'".
"חזרתי לביתי, הרגשתי פיקוח נפש. פתחתי את הטלפון בשבת. כשפתחתי את הטלפון ראיתי אלפי הודעות, שעות אחרי האירוע כאשר ידי קצרה מלהושיע", ציין בעצב, והוסיף: "אני ראיתי את ההודעות שאחים שלי כתבו עם חברים קרובים והם שלחו לי צילומי מסך שבעצם אנחנו רואים את הזוועות, את ההתרחשות בלייב, איך מחבלים מקיפים את הבית שלהם, יורים בנשים וילדים, רוצחים מבלי טיפה של חמלה".
"כל הזוועות האלה, בעצם הן אפילו לא זיק של חוויה ממה שעברו באמת. אנחנו צריכים בשעות האלה להבין את מה שעבר עליהם ולצאת מחוזקים מזה. להבין שאנחנו עם ישראל אחד, אף אחד לא ישבור אותנו. להחזיר את יקירנו הביתה", הדגיש, והוסיף: "הלב מתכווץ. הלב שלנו שבור אבל הרוח מנצחת את הכול. עם ישראל, תהיה לו תקומה מהשאול הזה. אלה חיינו מהקמת המדינה וככה נמשיך להצמיח אותה ולהפריח אותה וליישב אותה".
מאיפה אתה לוקח את האופטימיות?
"לא היינו אופטימיים? לא הייתה לנו מדינה. לא הייתה לנו תקווה, היינו עוד עם. יש לנו הרבה היסטוריה לעם היהודי ואתה צריך לשמר. על ציר הזמן זה מה שמפיח בנו תקווה ונותן לנו אות חיים. אני חושב שזה שרצחו את גופנו, זה לא ישבור את רוחנו".
לקראת סיום השיחה, הדגיש כי "המטה של גל הירש עדיין לא יצר איתנו קשר".