מנשה זלקה, קפטן קבוצת הפועל חדרה המשרת במילואים כלוחם יחידת עורב צנחנים ונמנה עם השחקנים הבודדים בליגת העל שבחרו בשירות קרבי, הוקפץ לפני כשלושה שבועות לשטח לצד יחידתו.
בשיחתו עם ינון מגל ויוסי יהושוע ב־103fm סיפר על ההחלטה לשרת בקרבי חרף הקריירה כספורטאי, ותיאר את הלך הרוח בשטח: "יצאתי לאפטר של כמה שעות ואני חוזר, אך כל השבועות האחרונים מהבוקר הנוראי אני בגזרה הצפונית יחד עם גדס"ר 226, עומדים על המשמר. מתאמנים, במידה ונצטרך, לעשות את מה שצריך. אני משחק כדורגל בהפועל חדרה מגיל 7, בגיל 18 זכיתי לעשות את מה שאחיי עשו, וזה לשרת בצה"ל, לשמור על המולדת, על העם שלנו".
"כשהייתי בן 18 קיבלתי את ההחלטה הזו. אני חושב שהתרומה למדינה שלנו הרבה יותר חשובה מכל דבר אחר, כי אנחנו רואים מה קורה מסביבנו", הוסיף. "אם לא נשמור על עצמנו, לא יהיה מי שישמור עלינו. הלכתי למקום הכי רחוק שיכולתי להגיע אליו, והגעתי לעורב צנחנים. התגייסתי אחרי עופרת יצוקה והשתחררתי לפני עמוד ענן. אחרי שלוש שנים שאתה לא משחק וחוזר, זה לא כזה פשוט. אנחנו מתאמנים, לא בכדורגל, אלא בדברים אחרים בשביל יום פקודה".
בסיום דבריו, הדגיש זלקה: "האווירה בפלוגה מדהימה, מעל 120 אחוז גיוס למילואים", תיאר. "לפני זה היה חשש אם יבואו או לא, אצלנו כולם באים, עזבו משפחות וילדים. זה לא רק אצלנו, זה בכל מדינת ישראל. לא מעניין ימני, שמאלני, קיבוצניק או אתיופי, זה לא משנה, כולם באו ומתגייסים. שלושה שבועות אני בצפון, ועם ישראל במלוא תפארתו והדרתו, מפנקים אותנו, מביאים, מחבקים, דואגים לנו, מהדברים הכי קטנים עד לדברים הכי גדולים. שאפו לעם הזה שיודע להתגייס, חבל שזה קורה רק ברגעים קשים אבל מגיע שאפו לעם ישראל. תודה לאזרחי המדינה. ברוך השם, לא חסר שום דבר. תמיד יש חוסר פה וחוסר שם, בסוף זה לא מעניין. מה שחשוב זה שכולם עם מורל גבוה וחדים וממוקדי מטרה בשביל להכריע ולנצח".
עריכה: מיכל קדוש