"להיגרר למשאים ומתנים - הפסד ברור במלחמה"
סגן הרמטכ"ל וראש המל"ל לשעבר אלוף (מיל') עוזי דיין על יומה ה־30 של הלחימה והמו"מ להחזרת החטופים: "אנו נמצאים בשלב מאוד קריטי"
הבוקר (א') נפתח יומה ה־30 של המלחמה מול חמאס, כאשר על הפרק ניצב החשש מפתיחת חזית צפונית ולצדו הניסיון להחזיר את החטופים משבי חמאס. אלוף (מיל') עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל וראש המל"ל לשעבר ויו"ר 'מבטחי - פורום מפקדים לאומי', הגיב לדברים.
"אנחנו נמצאים בשלב מאוד קריטי של המלחמה הזאת. בעצם בסוף ההתחלה, זה עכשיו השלב העיקרי", אמר. לדבריו, "אני חושב שלהיכנס לרצועת עזה היה דבר נכון כי אין דרך אחרת להשיג את מטרות המלחמה הזו, והמטרות הן שתיים - גם למוטט את החמאס וגם לשחרר את החטופים. אני לא מסכים עם העמדה שיש בזה משום סתירה. יש ניגודיות כמובן".
המשיך, וטען: "כל מפקד, בכל מלחמה, בכל מבצע, הוא גם צריך להשיג את המשימה וגם צריך לשמור על חיי החיילים שלו ואפשר להציג את זה כסתירה. אני חושב שכניסה לעזה מאפשרת את מיטוט החמאס וגם מקדמת אותנו באפשרות לשחרר את החטופים".
"אני אתן דוגמה ישירה לזה - למשל לעצור 4,000-2,000 אנשים שהם קלפים חשובים מבחינת החמאס, אני לא מדבר על טרוריסטים, אותם צריך לחסל, אני מדבר על קרובי משפחה גרעינית וכו'", הבהיר.
"יתר על כן, אם אנחנו לא ממוטטים את חמאס ואומרים 'קודם כל אנחנו רוצים לשחרר את החטופים' זה יוביל אותנו למצב שאי אפשר למוטט את החמאס. החמאס לא טיפש, הוא יעשה תנאים כאלה ולוח זמנים כזה שלא יאפשר בסופו של דבר למוטט אותו", טען.
חיי החטופים בסיכון גבוה גם בלי כניסה לעזה
בהמשך, ציין כי "החיים שלהם מסוכנים ובסיכון גבוה מאוד גם עכשיו וגם בלי כניסה לעזה. בכלל, לשחרר חטופים, אלא אם כן אתה מרים ידיים, זה דבר מסוכן. זה יכול להצליח מאוד, כמו סבנה ועלול להיגמר גם כמו מעלות".
"יש בזה סיכון מובנה וצריך לחשוב עליו, צריך שהוא יהיה סיכון מחושב. אבל הוא אכן בסופו של דבר סיכון, מה עוד שאנחנו עכשיו לא יודעים בדיוק על מצבם. לדעתי, להיגרר היום למשאים ומתנים הוא הפסד ברור במלחמה הזאת והוא גם לא בהכרח יביא לשחרורם", הוסיף.
יש הצעה להפסקת אש או הפוגה כדי לקדם את עניין החטופים, אתה בעד?
"מצד אחד, בעיקרון לא. אני לא חושב שצריך לעצור תנופה של מהלך לחימה כזה. מצד שני, לו אני בין מקבלי ההחלטות אז אתה צריך לשקול כל דבר שעולה על סדר היום, צריך רק לשקול אותו בפרטי פרטים".
עריכה: אמיתי דואק
