"מיכל סימסה, אחרי רבע שעה הרגשתי שהם לא איתנו"
דורון אדמוני, שבנו ורעייתו נרצחו בממ"ד בכפר עזה בשבת השחורה: "מיכל רצתה לעזוב את הקיבוץ, גיא ואני אמרנו לה שאנחנו נשארים כאן"
סרן גיא אדמוני בן ה־25 ז"ל, קצין בתפקיד רגיש באמ"ן, נרצח בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר לפני 40 יום, זאת לאחר שביקר את אמו מיכל בביתה בכפר עזה. על פי הדיווחים, נרצחו גיא ואמו בממ"ד, שם נמצאו מחובקים ברגעיהם האחרונים. דורון אדמוני, אביו של גיא, סיפר עליו.
תחילה, שיתף ברגעים בהם גילה על פרוץ המלחמה: "הייתי בארה"ב, עם הבת הגדולה שלי, שהיא גם גרה בכפר עזה. נסענו לשבועיים, חזרנו אחרי שבוע. ברגע שאשתי מיכל סימסה לנו ב־6:30 בבוקר, שעון ישראל, שיש המון פיצוצים בקיבוץ והכלב שלנו ברח מהבית, אחרי כמה דקות כבר לא היה לי שום קשר איתם".
לדבריו, "אחרי רבע שעה, הרגשתי שזהו, הם כבר לא איתנו. לא יודע איך להסביר את זה. ישר נכנסתי להיסטריה ואמרתי 'זהו, מיכל וגיא כבר לא איתנו'. הוצאתי כבר אסאמס לכל החברים ש'ברגע זה, מיכל וגיא כבר לא איתנו'".
"אין לי דרך להסביר את התחושה הזאת", אמר, "כולם כתבו לי 'חכה, אנחנו עוד לא יודעים, רק התחיל האירוע, אנחנו לא מבינים מה קורה'. אחרי חצי שעה, אמרתי להם 'חבר'ה, לכו לממ"ד, תראו אותם ביחד מחובקים, ירויים שם'".
איך ידעת?
"לא יודע. ככה מצאו אותם אחרי יומיים-שלושה".
בהמשך ציין: "סך הכול נשארו לי עוד 3 ילדים, 3 נכדות, ואין אופציה אחרת - חייבים להמשיך את החיים. מיכל וגיא השאירו המון מורשת. מיכל הייתה 100 אחוז נכה, הסתובבה עם קביים כבר הרבה שנים, 15 שנה".
הוא גם הדגיש כי מיכל לא עזבה את הקיבוץ "בגללי ובגלל גיא". הוסיף: "היא אמרה 'בוא נעזוב', מזמן היא רצתה. היא אמרה 'זה לא הגיוני לגדל ככה ילדים, בתנאים האלה', והילדים שלנו גדלו מגיל שנתיים-שלוש כבר בתוך האירועים האלה. זה לא הגיוני לגדל ככה ילדים".
"הורה צריך לתת ביטחון ושקט לילדים שלו. מיכל כל הזמן אמרה 'בואו נעבור למרכז, לחו"ל'. גיא ואני אמרנו לה 'את יכולה לעבור, אנחנו פה'. גיא לא היה מוכן לעזוב", סיפר.
אתה רואה את עצמך חוזר לכפר עזה?
"זה מוקדם לקבל החלטות כאלה. הכול עוד טרי, אנחנו לא יודעים מה יהיה בקיבוץ. דרך אגב, ביום ראשון, פעם ראשונה, אני וגליה, הבת הקטנה שלנו, בת 20, שדרך אגב אימא שלי הצילה אותה - ביום שישי היא שלחה אותה לחבר שלה, אמרה לי 'סעי לחבר שלך, אני אשאר עם גיא'. בדיעבד היא הצילה אותה... ביום ראשון נסענו בפעם הראשונה לראות את הבית שלנו בתוך הקיבוץ, אזרנו אומץ".
אתה מדמיין את עצמך חוזר עם הנכדות לכפר עזה?
"כרגע לא. זה גם נגזרת של מה יהיה ברצועה גם, חלק מהביטחון של כולם. אף אחד לא יודע לקבל החלטות עכשיו לעוד שנתיים-שלוש. שיקום הקהילה ייקח לנו שנתיים לפחות. אנחנו לא יודעים מה יהיה עוד שנתיים. כרגע אנחנו אחראים לטווח קצר".
עריכה: אמיתי דואק
