בשורה מצערת שעלתה אתמול (ש') לכותרות חשפה כי ענבר הימן, צעירה בת 27 שנחטפה בבוקר השבת השחורה של 7 באוקטובר ממסיבת הטבע ברעים, נרצחה בשבי חמאס. הדברים באים על רקע הטרגדיה שהובילה למותם של יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה. האם עסקת חטופים נוספת אכן ניצבת על הפרק?
רונן צור, מנהל מטה החטופים, התייחס לרצף האירועים: "אנחנו לא קובעים לממשלת ישראל ולקבינט איזה סוג של עסקה להביא ואיזה אסירים צריך לשחרר ואת מי לא צריך לשחרר. אין לנו את המידע המלא, זה תפקידו של הקבינט וכרגע יושבים בו אנשים שנבחרו לעשות בדיוק את המלאכה הזו, גם אם היא קשה, אבל ברור לנו שצריך לשים עסקה על השולחן", אמר.
"אתמול שמענו לראשונה את ההבנה, אולי אפילו קצת מאוחר, אבל גם מאוחר זה בסדר כדי לסיים את הטרגדיה הזו - שישראל צריכה לשים יוזמה על השולחן ולא לצפות שאדון סינוואר יועיל בטובו לשים הצעה כזאת או אחרת. אנחנו לא עובדים באזור מערבי, מודרני, שצורת החשיבה שלנו תואמת את חשיבתם של האויבים מהצד השני", הוסיף.
לטענתו, "אני שומע הרבה אנשים שיודעים מה סינוואר חושב, המון אנשים שיודעים לספר לנו איך הוא פועל, איך הוא חושב, מה הדרך הלוגית של מנגנוני הפעולה שלו. אני חייב להודות שאחרי 7 באוקטובר אני לא מאמין לכל זה. אני פשוט לא מאמין. ראיתי כבר את כל אלה שיודעים לחשוב במקום הצד השני וראיתי מה קרה וראינו כולנו מה קרה".
"לא לצפות שיועיל בטובו לשים הצעה" // יחיא סינוואר. צילום: MAHMUD HAMS/AFP via Getty Images
המשיך וטען: "אנחנו חייבים לנסות דרכים אחרות ולא להיות שבויים בקונספציה. מה שעבד בהסדר הפעימות הקודם זה שילוב של לחץ צבאי מבורך - ופה באמת הזדמנות להוקיר, לברך, לחבק את חיילי צה"ל שעושים פעולות הירואיות בעזה ובעצם משתלטים על עזה כולה כמעט באופן מלא - ולחץ בינלאומי על קטאר לשחרר את האימהות והילדים. זה מה שעבד. עכשיו הגיע הזמן להפעיל מערכה או כבר היה מזמן צורך להפעיל מערכה בינלאומית לשחרר את הפצועים, את החולים, את המבוגרים, את הנשים, את הגברים שנחטפו תחת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות".
חמאס אומר שהוא ידרוש הפסקת אש כללית, מוחלטת, בתמורה לשחרור החטופים. השאלה אם צריך ללכת על הדבר הזה.
"זאת שאלה שלא צריכה להיות מופנית אלינו. אני באופן אישי לא חושב שהפסקת הלחימה לפני שחמאס הוכרע ומוטט, היא דבר ריאלי. אני לא ראיתי הודעה כזאת של חמאס בצד המשא ומתן. אגב, אם זה יהיה התנאי, אז בהחלט יש קונפליקט וגם אנחנו נצטרך לדון בו, אבל אני חושב שהרבה לפני שאנחנו הולכים לאזורי הקיצון, אנחנו צריכים להפעיל את מקסימום הלחץ על קטאר ועל מצרים ועל מדינות נוספות שיש להן השפעה על חמאס כדי להביא למעגל שחרור הומניטרי נוסף".
לדבריו, "כמובן שחמאס רוצה את הפסקת הלחימה, אגב הוא ביקש את זה גם לפני הסבב הראשון. שמענו שהוא אומר 'אני דורש הפסקת אש, הפסקת הלחימה', כל הדברים האלה. כל פעם זה חוזר על עצמו. אנחנו מכירים את עמדות הפתיחה של הארגון המפלצתי הזה. לא זה מה שצריך להנחות אותנו. אגב, אני חייב להודות, יכול להיות שנשים הצעה של 'כולם תמורת כולם', אותה הצעה שמתגלגלת, ויכול להיות שגם חמאס יסרב לזה. אז לכל הפחות, המשפחות יבינו שבאמת עושים את כל מה שאפשר כדי לשחרר את החטופים וההתמודדות פה היא במצב בלתי אפשרי, אבל אם לא ננסה, לא נדע, ואני מציע להפסיק להסביר לנו מה הצד השני חושב. אין קשב לדברים האלה".
בהמשך נשאל על כך שחלק מהטענות שמופנות גם כלפיו באופן אישי הן שהמטרה שלו היא בסוף לפגוע בנתניהו. "את הטענה הזאת אני שומע מאנשים שבאמת אין להם שום דבר בעולם, שום ערך, לא מוסרי, לא ערכי, שום דבר, חוץ מאשר הערך הפוליטי", השיב, והוסיף: "אז אני אשאל אותם בחזרה, את כל אלה ששואלים. הרי אני לא הייתי חלק ממטה משפחת גולדין או חלק ממטה משפחת שאול או חלק ממטה משפחת שליט או חלק ממטה משפחת ארד או משפחת מנגיסטו או משפחת א-סייד, למה הם לא חזרו? זה גם בגלל איזה מישהו שיש לו עניינים פוליטיים כאלה ואחרים או שזאת הדרך של אנשים חסרי אחריות כל פעם ללכת למקום אישי כדי להימנע מלעשות את העבודה שלהם? אזרחים, יש להם תפקיד, ומנהיגים, יש להם תפקיד".
"אזרחים, יש להם תפקיד ומנהיגים, יש להם תפקיד" // נתניהו. צילום: נעם רבקין פנטון/פלאש90
"מנהיגים לא צריכים להתבכיין כל הזמן שמחפשים אותם באופן אישי, שינהיגו, שיעמדו מול הציבור, שיקבלו החלטות קשות, שימנעו טבח, שימנעו חטיפה, שלא יבואו ויתבכיינו לאזרחים שנלחמים על בני המשפחה שלהם שיחזרו אחרי שארגון רצחני לקח אותם, חטף אותם מביתם. אני חסין מפני ההתקפות של גורמים שכאלה אחרי כל כך הרבה שנים ששמעתי את השקרים ואת העיוותים האלה, ואני מקווה שהאנשים האלה יעברו מן העולם הפוליטי אחרי שכל העניין הזה ייגמר. יש לנו מדינה, ללכת יחד, ימין ושמאל כדי לשקם אותה והגורמים הרדיקליים האלה צריכים לעוף מכל עמדת השפעה", סיכם.
עריכה: אמיתי דואק