"בסיום המלחמה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית"
השר אלי כהן על אחריות הבכירים • על גיבוש עסקת חטופים: "פועלים למתווה נוסף" • והתייחס ליום שאחרי ברצועה: "לא עוסקים עכשיו בהקמת התנחלויות"
הבוקר (א') נפתח יומה ה־86 של המלחמה מול חמאס, זאת על רקע הניסיונות להשיב את יתר החטופים מהשבי, התעצמות הלחימה בשטחי הרצועה, והתגברות הירי מצפון. שר החוץ אלי כהן, שיסיים היום את כהונתו ויתחלף עם השר ישראל כ"ץ במשרד האנרגיה, שוחח עם אודי סגל, ענת דוידוב וטל לב רם והתייחס לניסיונות השבת החטופים ואחריות הדרג המדיני על 7 באוקטובר.
"לממשלה יש אחריות. בנוסף לכך, בעיניי, בסיום המלחמה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, בלתי תלויה שתבדוק את כל הגורמים השונים, מי אחראי, מי כשל, מי צריך לתת את הדין, אבל יותר חשוב מכך שתתן המלצות על מנת להבטיח שאירוע קשה מאוד כפי שקרה ב־7 באוקטובר, לא יחזור על עצמו", טען כהן.
כמה זמן היא צריכה לפעול?
"היא צריכה לפעול כמה שיותר מהר ולכן צריכה להיות עם האנשים הרציניים ביותר, הבלתי תלויים, ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כלל הגורמים, המדיניים, הצבאיים, הפוליטיים".
במהלך השיחה, הבהיר: "אנחנו שמנו לעצמנו ליעד להחזיר את כל החטופים הביתה. החזרת החטופים יכולה להיות באמצעות שני דברים משולבים - 1. לחץ צבאי, והשני זה לחץ מדיני. אין אבן שלא הופכים, אין פגישה שלא עושים, משיחות עם הנשיא ביידן, מפגישות עם שרי החוץ, מפעילות צבאית מאוד אינטנסיבית שתפעיל לחץ גם על חמאס וגם על הגורמים הרלוונטיים. אין אבן שלא הופכים על מנת להחזיר את החטופים הביתה. כפי שהיה המתווה הראשון שבו חזרו 81 ובנוסף לכך עוד יותר מ־20 תאילנדים, אנחנו פועלים שיהיה מתווה נוסף".
"שמנו לעצמנו ליעד להחזיר את כל החטופים" // צילום: אבשלום ששוני/פלאש90
זה עניין של ימים? של שבועות?
"היו מקרים שהיינו בטוחים שזה עומד לקרות ב־24 שעות וזה לא קרה, והיו מקרים שהיינו קצת יותר סקפטיים וזה יתקדם יותר מהר. אתה לא מנהל מו"מ עם גורם רציונלי. אני חושב שכן הלחץ הצבאי שסוגר עליהם, שאולי הם ירצו איזה מרווח נשימה כזה או אחר, הוא כן בהחלט תורם".
עוד הדגיש: "סיום הלחימה לא יהיה כי אנחנו מחויבים לבוא ולפעול למיטוט חמאס, להשמדת היכולות שלו. אנחנו שמענו רק בימים האחרונים את העדויות המזעזעות, המזוויעות, לגבי מה שעשה חמאס בנושא של נשים ודברים שהדעת לא יכולה לסבול שיישאר לידינו עם הנאצים החדשים, כפי שהגדיר אותם קנצלר גרמניה".
ללכת על הפסקת אש של חודש?
"כשאני חושב לבוא ולדבר, מהם התנאים - זה הדבר הכי לא נכון. זה יחליש אותנו במשא ומתן".
אתה חושב שביום שאחרי, ישראל צריכה להקים התיישבות ישראלית בעזה?
"אני חושב שהדיון בסוגיה של ההתיישבות, זה מוקדם. אני יודע מה הדבר שאני חושב שמוסכם על כלל אזרחי ישראל וזו שליטה ביטחונית מלאה שלנו בעזה. מה זה אומר? אפשרות לבצע כל פעולה ביטחונית בכל עיתוי ובכל מקום שאנחנו נבחר, והדבר השני להבטיח שלא נכנס שום דבר לרצועת עזה, מכל מקום. "אנחנו לא עוסקים עכשיו בהקמת התנחלויות. אני חושב שהטעות שהייתה בעבר בנסיגה מרצועת עזה, שהיא לא נעשתה בהסכם אלא נעשתה באופן חד צדדי, בלי סידורי הביטחון הנותרים. אני לא חושב שהמטרה שבשבילה יצאנו במלחמה זה נושא ההתיישבות, המטרה העיקרית שלנו היא קודם כל להחזיר את הביטחון".
"חמאס לא יהיה" // אזור עזה. צילום: עבד רחים חטיב/פלאש90
לטענתו, "מה שאנחנו באים ואומרים לעולם זה הדבר הבא - 1. חמאס לא יהיה. 2. שהחטופים יחזרו. 3. שליטה ביטחונית. 4. לא נסכים למדיניות שבה גם הרשות הפלסטינית או כל גורם אחר ימשיך לשלם תמריצים למחבלים, הפסקת ההסתה במערכת החינוך".
אבל מי ישלוט שם?
"מי שיצטרך לשלוט שם, לפחות בתקופת הביניים, אלה גורמים בינלאומיים, ארה"ב, אירופה, מדינות ערב המתונות, הן אלו שישלטו שם בניהול האזרחי".
יש כבר מגעים עם כל מיני מדינות?
"האינטרס של חיסול חמאס, מדובר באינטרס גלובלי. הטרור האסלאמי הקיצוני מאיים על השכנות המוסלמיות שלנו, בין היתר שנמצאות במפרץ".
"מטרת המהלך נועדה לגרום לניתוק מוחלט בין ישראל לעזה"
בהמשך, סיפר על המסדרון ההומניטרי מעזה לקפריסין שסיכם עליו עם הקפריסאים, וציין: "מבחינתנו סיימנו את כל עבודת המטה. אני הייתי בקפריסין, בלרנקה, ראיתי מקרוב יחד עם שר החוץ את הסידורים. המטרה של המהלך הזה נועדה לגרום לניתוק מוחלט בין ישראל לבין רצועת עזה".
לדבריו, "אנחנו הודענו גם לקפריסאים וגם לבריטים שמבחינתנו אחרי שסידורי האבטחה אושרו, אפשר להתחיל מיידית בדבר הזה. אחד הדברים שנבדקו במהלך השבועות שזה נבדק זה אם יש יכולת טכנית לעשות את זה, והתשובה היא כן. יש ספינות שיכולות להנחית ציוד גם ללא נמל, יש מספר מדינות שיש להן את אותן ספינות - בריטניה, הולנד, צרפת, יוון. הן ביקשו מאיתנו שהציוד יגיע דרך אשדוד, אמרנו שהתשובה היא לא. אנחנו רוצים התנתקות תוך שליטה ביטחונית. זאת המטרה של המהלך הזה".
לקראת סיום השיחה, הביע את דעתו על סוגיית השליטה בציר פילדלפי: "מצרים וישראל חולקות אינטרס משותף של יציבות אזורית, של מלחמה בארגוני הטרור. כפי שאנחנו רואים, ציר פילדלפי בשנים האחרונות סביר להניח שהיה מקור להברחת נשק וציוד לחימה לרצועת עזה, לכן מבחינת האינטרס הישראלי, הבטחת ציר פילדלפי להמשך כניסה של ציוד לחימה, היא אינטרס ישראלי ואני חושב שבסופו של דבר גם אינטרס מצרי".
יש כבר שיח עם המצרים לגבי פילדלפי.
"הציפייה שלנו ממצרים כמדינה רצינית, כמדינה עם יכולות, למנוע את הדבר הזה. יש קשר ושיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני מאוד טוב עם מצרים. במבחן המעשה אנחנו רוצים יותר להגביר את האופן שבו נסתמך על עצמנו. לכן נכון להיום, אנחנו אומרים שכל משאית שמגיעה, קודם כל עוברת בידוק ביטחוני ישראלי וכך בעיניי זה צריך להיות מעתה והלאה".
עריכה: אמיתי דואק
