נפגעי נובה תובעים מיליונים: "נלחם עד הסוף"
42 נפגעים תובעים את המדינה על סך 200 מיליון שקל • עו"ד ענת גינזבורג המייצגת אותם הסבירה: "באו לרקוד ופתאום נקלעו לציד ברווזים"
42 נפגעי 'נובה' תבעו את המדינה על סך 200 מיליון שקל בטענה כי המשטרה והשב"כ התרשלו בכל הקשור למלחמה. עו"ד ענת גינזבורג, המייצגת את התובעים, שוחחה עם ינון מגל ויוסי יהושוע ב־103fm והתייחסה לדברים.
"הייתה שם רשלנות והיו מחדלים מאוד קשים", טענה עו"ד גינזבורג. "הגשנו את התביעה נגד צה"ל, המשטרה והשב"כ. חשוב לציין שהתביעה הזו לא באה במקום ועדת חקירה, אנחנו לא נכנסים בכלל לעניין הזה, אנחנו מתייחסים לעובדות שהן ברורות וידועות, לפחות לנו. לאישור ורישוי המסיבה, שלא היה צריך להינתן, ושנית לעובדה שברגע שידעו בלילה על כך שיש פעילות חריגה מאוד, אירוע חריג בגבול עזה, היו צריכים להרים שיחת טלפון אחת - להרים טלפון ולפזר את המשתתפים. ואז לא היינו מדברים היום".
בתגובה לאמירותיה תהו צמד המגישים אם יש תקדים לתביעה כזו, ועו"ד גינזבורג הסבירה: "תראו, אני רוצה להתייחס לתקדים הראשון שבו בית המשפט המחוזי והעליון קיבלו תביעה שהגשתי לגבי הרשות הפלסטינית. נקבע שם שניזוק של פעולת איבה יכול לקבל גם בשלב הראשון קצבת נפגעי איבה, לאחר מכן, אחרי שתסתיים תביעת הנזיקין, הוא יחליט אם הוא רוצה להישאר עם קצבת נפגעי האיבה או לקבל את פיצוי הנזיקין. אתה שואל אותי אם יש תקדים, זה לא שונה בהרבה מתביעות נזיקין שבהן מעורבת המדינה. ייצגתי הרבה שנים את המדינה. אסון כזה לא היה ואני מאוד מקווה שלא יהיה".
"אנחנו מייצגים אך ורק את הנפגעים, פגיעות פיזיות ונפשיות. לגבי תקדימים, יש לא מעט תביעות בגין עוולות נזיקיות. המקרה הספציפי הזה הוא מקרה מיוחד, עוד לא היה דבר כזה, אבל הוא לא שונה בפן של תביעות רשלנות או מחדלים נגד המדינה או נגד רשויות אחרות", הבהירה וחשפה כי מצבם של הצעירים לא טוב: "הם התחילו לפנות אלינו בשלב מאוד מאוד מוקדם. התחלנו לשבת עם האנשים, באמת דבר כזה לא ראינו. התיאורים הזוועתיים, כל מה שאתם רוצים לראות בסרט זוועות - זה הרבה יותר גרוע. זה חבר'ה צעירים שבאו לרקוד, ליהנות, היו במצב רוח, ופתאום נקלעו לציד ברווזים כשהם נמלטים על נפשם שעות".
עוד שיתפה כי "הם ראו דברים נוראים. חלק במצב פיזי מאוד קשה, רובם בפוסט טראומה מאוד מאוד קשה. זה לא חיילים שהתאמנו ונכנסו לקרב. זה חבר'ה שפתאום ב־180 מעלות הגיעו למצב שאי אפשר לתאר אותו. אם הם היו יודעים שהם אמורים להיחשף לסיכון כזה הם לא היו באים לשם. זה נורא. החבר'ה אצלי במשרד כולנו מסתובבים במועקה מאוד מאוד קשה. אנחנו נלחם עד הסוף פה, בלי חוכמות. מגיע להם, מגיע להם שילחמו בשבילם".
"לפחות במקרים הרבים שנחשפנו אליהם, קשה אפילו להפנים את הזוועות שהם ראו. בואו נניח מה קורה לזה שאתה בורח ואתה בסוף מגיע, מתחבא, גופות, רואה את המחבל מחפש אותך. אנשים שרואים את האיברים הקטועים, ראשים שעפים. אי אפשר לתאר את זה. זה אנשים צעירים. זה לאו דווקא שכולם דלוקים, אבל דווקא כשאתה ככה זה עוד יותר מעצים את מה שאתה עובר", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
