"לא רוצה את הבן שלי גופה"
עשרות משפחות חטופים מחו על הכנסת המשאיות ההומניטריות לרצועה • שי ונקרט, אביו של עומר שבשבי החמאס, זעק: "הומניטרי תמורת הומניטרי"
זה כבר 95 ימים בהם מוחזקים 136 ישראלים בשבי החמאס לאחר שנחטפו מדרום הארץ במתקפת הפתע של ארגון הטרור בשבעה באוקטובר, בהם עומר ונקרט בן ה־22, שנחטף משטח המסיבה ברעים וסובל ממחלה כרונית שעלולה להיות מסכנת חיים. ינון מגל ובן כספית שוחחו ב־103fm עם אביו של עומר שי ונקרט, אשר זעק לשחרור בנו, ובהקדם.
"היום יצאנו שיירה של משפחות בשביל לחסום את המשאיות של הסיוע ההומניטרי", סיפר ונקרט. "אנחנו רוצים להעביר את המסר שהומניטרי נכנס לרצועת עזה ולא רואים הומניטרי שיוצא מרצועת עזה - לשחרר את החטופים, אין יותר הומניטרי מזה. זה מה שאנחנו מבקשים בסך הכול, הומניטרי תמורת הומניטרי. שחררו את החטופים. אם רק המשאיות נכנסות ואנחנו נשב ונחכה, אני לא יכול לחכות יותר".
ונקרט תקף את התנהלות ארגון הצלב האדום: "אין ביקורים של הצלב האדום, אני נפגשתי גם עם נשיאת הצלב האדום, והיא לטענתה אומרת שהחמאס לא מאפשר להם לראות את החטופים, לא להעביר תרופות ולא לקבל אות חיים. אבל אם החמאס אפשר לנשיאת הצלב האדום להיכנס לרצועת עזה ולבקר בבית החולים האירופי, הפלסטינאי, לראות שם חוסר בתרופות או הרס, אז זה אומר שהחמאס כן מאפשר. ואם נשיאת הצלב האדום בחרה להיכנס עם צד אחד היא לא פועלת לפי האמנה שלה - זה הומניטרי לשני הצדדים".
"אם היא נכנסה לרצועה היא יכלה גם לבוא ולהגיד 'אנחנו פועלים דו צדדי, אם אתם רוצים שניכנס - אני מבקשת אות חיים או להעביר את התרופות'", ביקר, "היא יכלה לשים את המשטח תרופות באחד מבתי החולים, שהחמאס יעביר להם. הצלחנו להגיע עד ממש קרוב למעבר, יש צו שהאזור הזה שטח צבאי אסור. כל מי שיכול להגיע למעבר זה רק כוחות ביטחון ואנשים שעובדים במעבר עצמו. מאמין שנמצא את הדרך להגיע בצורה מסודרת ולחסום את המשאיות האלה כי זה לא יכול להימשך ככה".
עוד ביקש ונקרט האב להדגיש כי מדובר בפעולה עצמאית של משפחות החטופים ולא בפעולה מאורגנת מטעם המטה. "משפחות שנמאס להן לחכות. זו לא פעולה שיזם המטה, כמה משפחות שהחליטו לעשות את המהלך הזה, עשינו חמ"ל של המשפחות שמעוניינות לעצור את התופעה הזאת. אני למיטב המידע שאני קיבלתי, שכל המשאיות נכנסות דרך מצרים או יותר נכון מגיעות ממצרים, שום משאית לא מגיעה מישראל, האישור ניתן על ידי הקבינט כחלק מהסכמים שהיו, כנראה גם מול ארה"ב. המשאיות עוברות דרך רפיח, הן עוברות בידוק כלשהו, ומה שעובר דרך כרם שלום מגיע דרך מצרים, ומשם מוכנס לרצועה. אנחנו רואים שכל המשאיות שנכנסות עוברות לחמאס, הם משתלטים על המשאיות ולא נותנים לעם הפלסטיני שום דבר. מגיעים חמושים ושודדים את המשאיות".
"הרבה מהציבור מזדהה עם המהלך הזה", טען, "זה מהלך אקטיבי שנועד לבוא לקבינט ולהגיד להם 'אם אתם לא עוצרים את הסיוע, אני אעצור, המשפחות יעצרו'. הפקטור הזה זו משוואה שאין לה סוף. ימשיכו להיכנס משאיות, ואנחנו נשב ונחכה? אני לא יכול לחכות יותר. הבן שלי חולה. הוא חולה בקוליטיס, המחלה הזו זה דלקת בכיב המעי. במצבי סטרס ולחץ המחלה הזו פשוט מתפרצת, זה יציאות דמיות, התייבשות, ירידת ברזל. יש תרופה מסודרת שעד היום לא הצלחנו להעביר, העברתי בניסיון שיגיע לרצועה, פעם אחת דרך הצלב האדום, לא לקחו את התרופות. אמרו שיש להם את כל מה שנדרש והם לא יכולים לקחת את התרופות מהשיקולים שלהם".
עוד הבהיר כי "הצלב האדום זה ארגון הומניטרי שעובד עצמאי, הוא פועל 160 שנה, יש לו את דרך הפעולה שלו, להגיד שאני מסכים איתה? לא, אני לא רואה תוצאות. אם אני לא רואה תוצאות, אז כנראה שהם לא עובדים לפי האמנה שלהם. הם אמורים לפגוש את החטופים שיוצאים מהרצועה, אני לא יודע אם הם הלכו לשמוע עדויות כאלה. יצא מסמך מהמטה, מסמך רפואי מאוד מפורט שמסביר על כל המסוכנות שיש שם לחולים ולפצועים, זה דבר בלתי יתואר. דברים נוראיים. אני חרד לבן שלי, להרבה פצועים, אני שומע עדויות שאין טיפול רפואי, תרופתי, ומנגד אני רואה עדיין את המשאיות ההומניטריות".
"ידעו להגיד לי שהוא חי, זהו. עם זה אני צריך לחיות"
כמו כן, כאשר נשאל מה הוא חושב שעובר על בנו עומר בשבי החמאס, הודה: "אני מנסה מאוד לא להיכנס לסיטואציה. אני חייב להישאר חזק, אני יודע שעומר הוא ילד חזק, ואני לא רוצה לחשוב על הסיטואציה. אני חושש לחיים של הבן שלי. מעבר לסכנות הרפואיות, אין שם תנאים. כל נושא הדיזנטריה וכל הנושאים האלה יכולים להוסיף על זה, על המחלה הזו יכולים להתווסף דברים מסכנים נוספים. עד רמת ניתוח, סרטן מעי. אני יודע את כל הסכנות שיש. מאז שהוא נחטף יש לנו עדות מחטופים נוספים שהיו עם עומר, הם ידעו להגיד שהוא בחיים אבל לא ידעו להגיד על המצב הרפואי שלו שום דבר. עברו 54 ימים מאז, מה שקיבלתי כבר לא רלוונטי. אני לא יודע באיזה מצב הוא. מה שהם ידעו להגיד לי שהוא חי, זהו, עם זה אני צריך לחיות. עומר הוא ילד חזק, הוא יודע להחזיק את עצמו, אבל במצבים כאלה אולי זה חזק ממנו".
"אם היית יכול להגיד משהו לראש הממשלה, מה היית אומר?", שאל מגל, וונקרט השיב: "הייתי מבקש מראש הממשלה שהדבר היחידי החשוב והנכון לעשות והראשון זה לשחרר את החטופים. שעון החול של החטופים נגמר. שעון הזמן של המלחמה הוא גמיש. כל דבר שעולה בדמיון אפילו, הם עושים המון מאמצים, בתת קרקע וכל הלחימה, נכון להיום אני לא רואה עוד שחרור. אנחנו רואים רק גופות של חיילים, של חטופים ומקרים מצערים של נרצחים".
ונקרט המשיך וזעק מדם ליבו: "אנשים שחולים שם חוזרים בתור גופות, אני לא רוצה את הבן שלי גופה. אני רוצה שיעשו מהלך, לבוא להגיד שהלחץ הצבאי יביא את החמאס לעשות מתווה, אז אמרו את זה פעם אחת, אבל לדעתי החמאס, העיק עליו שיש נשים וילדים, והמממנים שלו אמרו 'תשחרר אותם'. אבל כל השאר, הלחץ הצבאי לא עובד. עכשיו מדברים על שלב ב', שלב ג', אז זה עוד יותר גרוע. אין להמתין יותר. היום מגיע בלינקן אז גם הוא צריך להבין את זה - זה הופך להיות חד צדדי, המשפחות לא יתנו לזה לעבור".
עריכה: שני רומנו
