"תביעת סרק שמאחוריה כוונות רעות"
ד"ר תמי קנר, רכזת התכנית למשפט וביטחון במכון למחקרי ביטחון, על עתירת דרום אפריקה נגד מדינת ישראל בבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג
היום (ה') יחל המשפט נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג. זאת, בעקבות עתירתה של דרום אפריקה, אשר האשימה את ישראל בביצוע טבח עם בפלסטינים. סיון כהן דנה בכך ב־103fm עם ד"ר תמי קנר, רכזת התכנית למשפט וביטחון במכון למחקרי ביטחון, אשר הביעה את דעתה על התפתחות המשפט.
בפתח השיחה ביקשה ד"ר קנר להסביר את משמעותו של בית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג. "בית הדין הוא אורגן של האו"ם, אבל הוא כן אמור לשפוט על פי הדין ולא משיקולים פוליטיים. הרכב השופטים אמור לייצג מפתח של מדינות שנותן איזשהו ייצוג לפי האזורים השונים, אבל הם לא אמורים לפסוק לפי המדינה או הרצונות או המדיניות של המדינה ששלחה אותם לשם. הם למעשה לא ממש נשלחים על ידי המדינה, אבל כן מייצגים את האזור שממנו הם מגיעים כדי לתת ריבוי דעות".
"זה בוקר קשה", הודתה והוסיפה: "אני חייבת לומר שאנחנו מתעסקים פה עם התביעה של דרום אפריקה כבר שלושה שבועות ובצורה מאוד טכנית, ובאמת חשבנו שאנחנו מחושלים, ולראות את הדברים האלה הבוקר כשהם קורים בפועל - התחושות מאוד קשות. המחשבה שיושבים בני ערובה שלנו כלואים שם בעזה, ואנחנו צריכים לנהל את ההליך המגוחך הזה, זה מרתיח. זה לא טיעון משפטי, אתה לא יכול לבוא ולהגיד שבגלל שעשו לך אתה יכול לעשות לאחרים. זה לא העניין שזה לא רלוונטי, כמו שזה לא נותן לנו חסינות מפני האשמות דומות. ברור שפה ההאשמות מגוחכות, ושזו תביעת סרק שמאחוריה עומדות המון כוונות רעות של אנשים שרוצים לחבל".
עוד הבהירה ד"ר קנר כי עתירת דרום אפריקה איננה מפתיע, כיוון שהאשמות מסוג זה הופנו נגד ישראל פעמים רבות. "מאז ומתמיד יש האשמות שישראל מבצעת לא רק פשעי מלחמה אלא גם רצח עם. מעולם לא ננקטו איזשהם הליכים משפטיים שקידמו את ההאשמות האלה, אפילו בין המערכות. הרבה פעמים ישראל מואשמת בכל מיני פשעים, אבל זו הפעם הראשונה שממש נפתח הליך. אנשים לא מבינים מה פתאום ישראל מתייצבת לדיון הזה, הרי נפתחו חקירות אחרות בעבר. בהאג יש שני בתי דין בין־לאומיים, אחד לצדק שזה הנוכחי, ויש בית דין בין־לאומי פלילי. בית הדין הבין־לאומי לצדק, יש לו סמכות בנושא הזה בגלל שישראל חתומה על האמנה, האמנה הזו נוסדה בעקבות השואה והשמדת היהודים".
"מכוח האמנה הזו פנתה דרום אפריקה לבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג. הסמכות של בית הדין הזה היא קונקרטית, הוא דן בסכסוכים בין מדינות, כשיש איזושהי מחלוקת בכל סכסוך שיש. עוד פונקציה שהוא ממלא, הוא מספק חוות דעת משפטיות. מאחר שישראל חתמה על האמנה ואישררה אותה, היא נתנה את ההסכמה שלה לסמכות השיפוט של בית הדין, בגלל שהאמנה מפנה לבית הדין הזה. פה יש סכסוך כי דרום אפריקה טוענת שישראל מפרה את האמנה. כל מדינה שחתומה על האמנה למעשה יכולה ללכת לבית הדין ולומר שמדינה אחרת מפרה", הדגישה.
באשר להשלכות של עתירה מסוג זה בעת מלחמה אמרה: "דרום אפריקה פנתה לבית הדין בטענה משפטית שישראל, המעשים וגם המחדלים במסגרת הלחימה, עונים על ההגדרה של רצח עם. מה שיקרה בשלב הראשון זה שבנוסף לפנייה היא ביקשה במקביל צו ביניים שיורה לישראל להפסיק את הלחימה. בנוסף היא נתנה אפשרות במסגרת עוד בקשות שהיא העלתה, למשל למנוע הרעבה. זה האיום המרכזי והמיידי. פסק הדין בשאלה המשפטית לגבי ביצוע רצח עם או לא - סביר שלא יינתן בשנתיים הקרובות".
"צו הביניים, זה הסיפור, המטרה המרכזית של ישראל כרגע. בזה היא ממוקדת, למנוע ככל שניתן הוצאת צו ביניים, ואם יינתן שיהיה כמה שיותר מצומצם ומוגבל, ובוודאי שלא יורה לה להפסיק את הלחימה עוד לפני שהצלחנו להשיג את מטרות הלחימה. בית הדין דן על היום רק בשלושה מקרים של הפרות של האמנה", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
