נס בעזה: הלוחם מלכיאל בן יוסף שוחח עם ינון מגל ויוסי יהושוע ב־103fm וסיפר כיצד תפילת המנחה הצליחה את חייו ואת פלוגתו.
"בכניסה לאל־בורייג', זו הייתה הכניסה האחרונה שלנו. תוך כדי הליכה היו לנו כמה עיכובים בדרך עד שהתקבלו האישורים להיכנס פנימה. התעכבנו במשך היום ובשלב מסוים התקבלו האישורים האחרונים. נכנסנו, תוך כדי הליכה הכוח נעצר", סיפר.
המשיך וציין: "אנחנו היינו המחלקה האחרונה בסדר הליכה, ראיתי שהשקיעה מגיעה ועדיין לא התפללתי מנחה. הכוח נעצר ואמרתי לעצמי 'עכשיו זו ההזדמנות האחרונה שלי להתפלל מנחה, אם לא, אני כנראה אפספס'. נעמדתי להתפלל לכיוון ירושלים ואז תוך כדי שאני מתפלל, מולי יש שדה פתוח שעברו שם כלים הנדסיים כבר ואז בערך 15-10 מטר ממני ראיתי תזוזה של ברזלים מהאדמה".
"בהתחלה לא הבנתי מה זו התזוזה הזאת, חשבתי שזו אולי חיה או משהו, אחרי שנייה קלטתי בן אדם יוצא מהאדמה עם RPG ביד. באותה שנייה נתתי צעקה שכולם ישימו לב כי החבר'ה שם היו לא רחוק ממני, והתחלתי לירות עליו. קלטתי שזה מחבל, שהוא יצא לכיוון המשך הכוח. לפי מה שאני מבין והבנתי, הוא לא ידע שאני נמצא שם בצד. ברגע שנתתי את הצעקה הוא הסתובב אליי עם RPG, ואני והחברים שמסביבי הספקנו להוריד אותו לפני שהוא ירה את ה-RPG", ציין.
באיזה מרחק אתה היית מהכוח כשהלכת להתפלל?
"הייתי כמה מטרים".
אתה חושב שאם לא היית מתפלל שם, הכוח היה מזהה אותו?
"לא יודע להגיד לך".
היית עם הראש ישר לכיוון ירושלים.
"נכון מאוד, עם עיניים פתוחות ונשק עליי כמובן, הכול".
אתה זוכר אולי איפה היית בתפילה כשזיהית אותו?
"אחרי 'מגן אברהם'. די בהתחלה זה היה".