"קיבלתי כדור לחזה, עפתי אחורה וקיבלתי כדור נוסף לרגל"
רפ"ק מתי צרפתי, קצין אג"ם של יחידת סע"ר, שחזר את הלחימה הקשה בתחנת שדרות ב־7 באוקטובר: "חשבתי שאני מגיע לאירוע טילים - יצאתי לא חמוש מהבית"
בבוקר השבת השחורה של 7 באוקטובר הגיע רפ"ק מתי צרפתי, קצין אג"ם של יחידת סע"ר, אל תחנת המשטרה בשדרות שהפכה לזירת קרב, ונפצע אנוש במהלך היתקלות עם מחבלים במקום. בשיחתו עם בן כספית וינון מגל תיאר צרפתי את השתלשלות האירועים מהאזעקה הראשונה ועד להיתקלות שממנה פונה לבית החולים.
תחילה הודה צרפתי כי גם אם היו אומרים לו שהוא בדרכו לקרב על תחנת שדרות ושנמצאים בה עשרות מחבלים, הוא לא היה מאמין. "חשבתי שאני מגיב לאירוע טילים, יצאתי לא חמוש מהבית, הייתי בחופש. לא חשבתי שאני הולך להיכנס לאירוע שכזה. אני גר בבאר שבע, יש אזעקה בכל המדינה כמעט באותה שעה. אני מכניס את המשפחה שלי לממ"ד כמה שיותר מהר, עולה על מדים ונוסע כמה שיותר מהר לתחנת שדרות. בדרך אני מספיק עוד להשתטח על הרצפה כי הייתה עוד אזעקה בדרך. מגיע לכיוון החנייה שלי, שם עומד מחבל, יורה חמישה כדורים לרכב, פוגע ממש בסמוך אליי אבל לא פוגע בי".
"באותה נקודה אני מבין שאני נמצא באירוע אחר, אירוע חריג", נזכר. "אני עושה פרסה, יורד לכיוון כיכר בשדרות, פוגש שני שוטרים שלי, שוטר בשם דניס ז"ל ושוטרת בשם נעמה. מנסה להבין מה קורה. הם נותנים לי פחות או יותר אינפורמציה לאירוע. אני לוקח בשלב הזה נשק ארוך, כמה מחסניות דוחף לחולצה, מתחיל לרוץ לכיוון התחנה, חובר אליי קצין משטרה מרטין ז"ל, שקפץ מהבית. אנחנו מגיעים לכביש שמקשר לתחנה, מגיע מפקד המחוז תושב שדרות, שואל אותי 'מה קורה?', אני נותן לו בשתי מילים, ירי, מחבלים, מספיקים להחליף בינינו משפט וחצי ונכנסים להסתערות. בשלב הזה יש שני דברים מרכזיים שנמצאים לי בראש, שאנחנו נמצאים בערב שמחת תורה, ויש 900 בחורי ישיבה שאישרתי להם הקפות שניות, ואני יודע שיש לי שוטרים שלי שנמצאים בתוך התחנה, והמטרה שלי היא כמה שיותר מהר להגיע לתוך התחנה".
צרפתי המשיך והסביר כי הוא ידע אומנם שישנם מחבלים בתוך תחנת המשטרה בשדרות, אך לא היה מודע שמדובר בכוח הנוח'בה של חמאס. "יש מחבלים בתחנה, אנחנו מתחילים הסתערות, ניצב כהן הוא גם מנהל את כל הגזרות, את כל האירוע בגדול וגם לוחם איתי, אני לוחם איתו יד ביד. הייתה לחימה. אני לא מתבייש לומר שבזכותו אני חי. כשאני נפגעתי הצלף לא הפסיק לבצע את הירי. הוא נתן ירי לכיוון התחנה, וכתוצאה מכך הצליחו למשוך אותי החוצה. מרטין קיבל כדור ונפל, עוד שוטר שלי רמי כהן קיבל שני כדורים לבטן ונפל גם. בשלב הזה הצלחנו לחבל 2־4 מחבלים".
"אחד המחבלים נפל ולא בדיוק מת, ניסה להרים את הנשק לכיוון שלנו. התקרבתי, יריתי לו כדור בראש ואז קיבלתי כדור לחזה. עפתי אחורה וקיבלתי כדור נוסף לרגל", שחזר, "כל החילוץ שלי משם לקח המון זמן. ניצב אמיר כהן מנהל את כל נושא החילוץ שלי, אחרי שלוש וחצי שעות מוציא אותי. מורדם ומונשם חמישה ימים, עוד איזה שלושה ימים בטיפול נמרץ, ואז העבירו אותי לסורוקה. מפקד התחנה אביחי כהן מגיע עם רכב ממוגן ירי, והם מצליחים להעלות אותי לתוך הרכב הממוגן. משם אנחנו מצליחים לנסוע קצת ואז מעבירים אותי לרכב של הרב ששי, רכב לבן עם מלא פצועים, כל אחד נתן סיוע אחד לשני, ואז העבירו אותי לעוד אמבולנס. האמבולנס בסופו של דבר הוריד אותי בברזילי".
"השוטרים שהגיעו, אף אחד מהם לא חלם שהוא ייכנס לשרוול שהוא ימצא את מותו"
כאשר התקבלה ההחלטה להחריב את תחנת המשטרה בשדרות כחלק מהלחימה מול המחבלים שהתבצרו במקום, צרפתי היה מורדם ומונשם בבית החולים. "אני יודע היום בדיעבד, מסיפורים וכל מה ששיתפו אותי, שלא הייתה אפשרות אחרת. מפקד המחוז נתן שם הנחייה להוריד את התחנה. 24 מחבלים בתוך התחנה ועוד 4 מחבלים מחוץ לתחנה. בתוך התחנה קצין חקירות שהיה אמור להתעסק עם חקירות, הוא ניהל שם את כל מה שקשור לגג של התחנה. ניצלו שם שוטרים, שוטרים הצליחו לתת מענה".
"אני 26 שנה בשירות, מתוכם 20 שנה ביס"מ, אני קצין לוט"ר, אבל יותר חשוב לומר שהשוטרים, שוטרי המודיעין, החקירות, השוטרים שהגיעו באותו היום, שלצערי נרצחו בשלבים הראשונים, זה קצין חקירות מאיר אברג'יל, אדיר שלמה, המש"ק שלי. הם הגיעו לצורך מתן מענה לאירוע של ירי טילים, אף אחד מהם לא חלם שהוא ייכנס לשרוול שהוא ימצא את מותו. לא הייתה הפרדה בין משרדים, כולם כולל כולם, כולל מתנדבים, לוחמי מג"ב. מה שהיה באופקים זה בכלל סיפור, כולם לקחו נשקים ונתנו מענה באירוע", הדגיש.
עוד שיתף צרפתי על הרגע שבו התעורר למציאות שאחרי אירועי שבעה באוקטובר. "קמתי ואחד המשפטים הראשונים שאמרתי לאשתי ש'האקדח שלי נמצא בכספת', והיא חייכה כי אין אקדח, אין תחנה, הכול הלך. המשפט השני שאמרתי זה 'גולימה מת, נכון?'. היא לא רצתה לומר לי, ניסו לדחות את זה איזה יום וחצי. השלושה שהגיעו איתי, ידעתי שהם נרצחו במעמד האירוע. לא ידעתי שהאירוע עם כל כך הרבה הרוגים. נהרגו כמות גדולה של שוטרים, חברים קרובים. אני הרבה זמן בשירות. אנשים שעשיתי איתם כברת דרך בארגון, וכולם יצאו מתוך רצון ושליחות לתת מענה ולצערי מצאו את מותם".
"אני לא גיבור, עשיתי מה שכל שוטר עשה באותו היום"
בהמשך סיפר על השיקום שהוא עובר, פיזית ונפשית, מאז לחם כתף אל כתף עם חבריו, שאת חלקם איבד בקרבות העזים. "עברתי הליך שיקום ארוך בסורוקה, מחלקה מדהימה בניהולו של ד"ר יולי. זה מעטפת. זה לא רק פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, זה כל העו"סיות, האחיות, תוך כדי הייתה לי נפילה של זיהום בגב, אז ד"ר ישי הכניס אותי לעוד ניתוח, ואחרי זה עוד הפעם המעטפת. כדור אחד בחזה שפירק את כל הצלעות בצד שמאל, יש לי צלעות מטיטניום. הוא פגע לי בשכם, ביד האחורית, אז גם שם זה טיטניום. קיבלתי כדור אחד בחזה ואחד ברגל שפיצץ את כל המסרק של הרגל".
"לומר שאני לא מרגיש כאב, זו טעות. אני לא גיבור, עשיתי כל מה שכל שוטר עשה באותו יום", הבהיר והוסיף: "אני כאוב מאוד על השוטרים שנרצחו, בעיקר על השוטרים שלי שאני יודע שהם באו כדי להיות איתי. זו האווירה בתחנת שדרות. הם לא מחכים שאני אגיד להם לצאת מהבית, הם יוצאים מהבתים ובאים לתת מענה באירוע. גם אביעד, קצין החקירות, הגיע מהבית. אני חושב שמשטרת ישראל חזקה מאוד, וגם ראינו את זה לצערי אתמול באירוע, שמי שנמצא בחזית ונתן מענה באירוע ברעננה זו משטרת ישראל והעומד בראשה המפכ"ל".
לסיום ביקש צרפתי לחדד כי למרות מה שאירע, הוא אינו מתכוון לתלות את המדים. "אני נמצא בהליך שיקום. לא נשברתי, אני חוזר לארגון, קיבלתי תפקיד שהוא משמעותי, חוזר לפן של הלחימה. אני חושב שזה הייעוד שלי בחיים, זה מה שבחרתי לעשות ואני אעשה את זה הכי טוב שאני יכול להיות - אני חוזר לארגון".
עריכה: שני רומנו
