"הכל מסביב היה ירי, צרחות בערבית, ריח של שרוף - לא היה לאן ללכת"

הדס קריחלי דוד, ניצולת הטבח מקיבוץ נירים, שיתפה ברגעים הקשים ב־7 באוקטובר: "החזקתי את עצמי כדי שהילדים לא ידאגו, אך הייתי בטוחה שלא נצא מזה"

ב־7 באוקטובר חדרו מחבלי החמאס לקיבוץ נירים ופרצו לביתה של הדס קריחלי דוד, כשבנה יאיר הלך לישון אצל השכנים ובעלה יגאל יצא ב־6 בבוקר לאסוף חבר מנתב"ג. כשהמחבלים נכנסו, היא החזיקה את דלת הממ"ד. הילדים ישנו והמחבלים חשבו שהבית ריק - ויצאו. בשיחה עם סיון כהן ב־103fm שיתפה הדס ברגעים הקשים.  

לדבריה, "הכול מסביב היה ירי, צרחות בערבית, צעקות, דברים נשברים, ריח של שרוף - לא היה לאן ללכת. הייתי בטוחה שאף אחד לא בחיים יותר. החזקתי את עצמי כדי שהילדים לא ידאגו, אבל בכיתי בשקט - הייתי בטוחה שלא נצא מזה. שאלתי את עצמי איפה הצבא, למה לא באים להציל אותנו. היה משבר אמון גדול מאוד". 

• חמאס
• טרור
• ישראל במלחמה
• קיבוץ נירים