"לא יודע אם כפיר מודע, אם שירי יודעת שהגיע היום"
ג'ימי מילר, בן דודה של שירי ביבס שנחטפה עם שני ילדיה, זעק: "אחד מימי ההולדת הכי עצובים שצוינו בהיסטוריה - הילדים האלו לא אויבים של חמאס"
בשבעה באוקטובר פורסמו סרטונים מזעזעים רבים, אך אחד נחקק כמעט יותר מכולם - רגע החטיפה של שירי ביבס ושני ילדיה, אריאל בן ה־4 וכפיר בן ה־9 חודשים. כזכור, גם אב המשפחה ירדן נחטף לעומק הרצועה. היום (ה') מציין כפיר יום הולדת שנה, כשהוא מוחזק מעל 100 ימים בשבי החמאס.
"יום הולדת שמח זה כבר לא יהיה. אין פה מזל ושום דבר טוב בתינוק שנחטף כשהוא בן 9 חודשים, והיום הוא מציין שנה", הודתה סיון כהן בכאב. "איפה אתה ילד? איפה אח שלך אריאל בן הארבע? אימא שירי? מאבא ירדן קיבלנו עדות מזעזעת לפני כחודש. יום הולדת שנה לכפיר, בלעדיו. היום הזה בסימן כתום, ואומני הילדים הגדולים במדינה חיברו שיר לכפיר ביבס, החטוף הצעיר ביותר בהיסטוריה המודרנית, בטח במדינה מערבית. השיר הזה מתחיל בתמונה המבעיתה, שאני מאמינה שלא יוצאת לאף אחד מאיתנו מהראש, אימא אוחזת בתוך שמיכה את שני ילדיה הג'ינג'ים, מנסה לגונן עליהם ממפלצות שחוטפות אותם. משפחה שלמה נחטפה אל מול מצלמות החמאס".
כהן שוחחה עם ג'ימי מילר, בן דודה של שירי, אשר שיתף בתחושות הקשות שהגיעו עם אור הבוקר. "היום אנחנו מציינים את יום ההולדת של כפיר, לא ממש יכולים לחגוג לו כי למעשה אין למי לחגוג. אני אפילו לא יודע אם כפיר מודע לזה שיש לו יום הולדת, אם שירי יודעת שהגיע היום שהוא חוגג יום הולדת. זה אחד מימי ההולדת הכי עצובים שאי פעם צוינו בהיסטוריה של העולם המערבי או העולם בכלל. לא שמעתי בדפי ההיסטוריה על ילד שבגיל 9 חודשים נחטף לשבי, והעולם נותן לזה לגיטימציה ולא שובר ועושה כל מה שצריך כדי שהמשפחה עם שני הילדים האחרונים שנשארו בשבי יחזרו אלינו כמה שיותר מהר. זו המציאות".
"כפיר לא בא. נשארו שם כיסאות ריקים, השולחן יום הולדת הקטנטן שהכינו, עוגה יפה שדאגו לנו ממטה החטופים, וכפיר לא היה שם. לא כפיר ולא ילדי הגן", סיפר מילר בקול חנוק. "אחרי שראינו מה קרה בתוך הבית, ואיך שהבית נראה אחרי המתקפה הנוראית הזו, אנחנו יכולים להבין למה היא נראית ככה, למה היא כל כך פחדה וזעקה בלי קול. הפכו שם את כל הבית, הבית נראה כמו אחרי צונאמי. העריסה של כפיר הפוכה, המיטה הפוכה, העיפו את הדברים מהארונות, יריות על הקירות".
מילר המשיך והסביר כי "הם ידעו שיש שם ילד ואח שלו, והם פשוט ירו מדלת הממ"ד פנימה. כל הקיר פשוט מחורר בחורים של הכדורים של הקלאץ' שהם ירו ממנו. הם בטח היו שם באיזו פינה של חדר כולם מבועתים עד שהצליחו לקחת אותם החוצה. מתאר לעצמי שהיא ראתה את ירדן נלקח משם בכוח. זו התמונה המחרידה שיצא לנו לראות. לא פלא שהיא הייתה כל כך מפוחדת לאור הסיטואציה שחוותה בפרק הזמן הזה שניסו להוציא אותה מתוך הממ"ד".
"יודע שהחלום של כל חייל בעזה זה להביא את הילדים האלה"
זה כבר 104 ימים שבהם אין מידע על שירי ביבס ועל שני הילדים שנכנסו ללבבות רבים. מהאב ירדן התקבל אות חיים בסרטון שפרסם חמאס. "לצערי לא יודעים, אף אחד מהחטופים שחזרו לא יצא לו להיתקל בהם. הם פשוט נעלמו. השמועה היחידה ששמענו הגיעה מהחמאס, שהם מוחזקים על ידי החזית העממית, ואז הם אמרו שהם איבדו איתם את הקשר והם לא יודעים איפה הם נמצאים. זה המצב. לא יודעים מה קורה איתם, הם פשוט נעלמו מהמפה, אבל אני מאמין שצה"ל עושה כל מה שאפשר כדי להשיג אות חיים, כדי לנסות למצוא אותם. אני יודע שהחלום של כל חייל שנמצא בעזה זה להביא לנו את הילדים האלה, ההורים שלהם, ואני מניח שזו אחת ממטרות המלחמה הכי חשובות - לשחרר את כל החטופים ואת הילדים האלה. הילדים האלו לא אויבים של החמאס".
"אני מניח שנעשים דברים מאחורי הקלעים על מנת להחזיר אותם, לא מספרים לנו הכול. אני מאוד מקווה שבאמת עושים מאמץ עילאי כדי להביא אותם ואת יתר החטופים. אבל כמו שזה נראה לעין ונשמע לאוזן, זה לא בדיוק הולך. המשימה היא קשה, החמאס הוא אויב מתוחכם. הוא נערך למתקפה הזו במשך המון שנים. אני מתאר לעצמי שהוא גם נעזר במוחות מחוץ למדינה. זה כנראה בא לידי ביטוי בקושי המטורף הזה למצוא חטופים", הדגיש. "לא נכחתי בפגישה שהייתה בקטאר, קיבלנו פרטים אודות המאמצים שנעשים כדי להחזיר את החטופים, אבל חמאס מתוחכם, הוא החביא אותם כל כך טוב, את כל החטופים, שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם".
כמו כן, כאשר נשאל מה הוא ומשפחתו מצפים שיקרה כעת לאחר שלושה חודשים של מלחמה בעומק הרצועה וללא הצלחה להשבת החטופים, השיב מילר: "היינו מעדיפים שממשלת ישראל למרות הקושי שבדבר, ולמרות שזה ייראה אולי לא הכי טוב, להגיע להסכם עם החמאס, גם אם הם רוצים להישאר שם עוד קצת, שישחררו להם אנשים. אנחנו כבר נדע ונמצא את הזמן כדי לחזור ולפגוע בחמאס, אבל אנחנו לא נגיע לשום הכרעה של המלחמה אם החטופים האלה לא יהיו כאן אצלנו בידיים. מדי יום יש לנו פחות ופחות אנשים שנמצאים בחיים".
"התרופות שמכניסים עכשיו זו בדיחה אחת גרועה"
"התרופות שמכניסים להם עכשיו לפי דעתי זו בדיחה אחת גרועה", תקף. "המצב יכול להשתנות מקצה לקצה, ולא נראה לי שכל התרופות שמכניסים היום, זה כמו טיפה בים אם התרופות בכלל יגיעו ליעד שלהם. הם חוששים שנשתמש בכל מיני אמצעים כדי לגלות איפה נמצאים החטופים. נמצא שם תינוק קטנטן שבטח צומחות לו שיניים, סובל, אין משחה לשים לו כדי להקל עליו, מי יודע אם יש לו מוצץ, את הדברים הבסיסיים שהוא צריך. מי יודע אם לשירי יש כוח אחרי כל כך הרבה ימים לטפל בשני ילדים קטנטנים".
לסיום הבהיר מילר כי "אנחנו בטח לא רוצים עוד רון ארד, הדר גולדין, אברה, אורון שאול, אנחנו לא רוצים שהחטופים שנמצאים שם יחיו מעל 3 אלף יום בשבי. כאן אנחנו מדברים על תינוקות, אבא שחושב שבכלל הם לא בחיים, ובטח כל יום שעובר עליו זה כמו סיוט".
עריכה: שני רומנו
