גם היום שבו ינון מגל ובן כספית לעמדת המיקרופון וסקרו יחדיו את המתרחש בזירה הביטחונית נוכח המלחמה מול חמאס, שזהו יומה ה־110. הפעם עסקו השניים בסוגיה מורכבת ורגישה: כיצד מנצחים מלחמה? מה מחליש ומה מחזק את הלוחמים בשטח? האם מותר לתת ביטוי לרגשות הקשים של עצב וחרדה או להפך, עדיף להדחיק אותם עד סוף המערכה?
לדבריו של ינון, "אנחנו במלחמה ובמלחמה יש נפילות. מלחמה זה דבר קשה, יש הרוגים ויש פצועים, זה דבר מזעזע, אבל עד שלא מנצחים צריך להרים את הראש, להיות חזקים ולהמשיך הלאה. זה מה שצריך לעשות. השיח הדיכאוני, רצף היגון שהתקשורת נכנסת אליו, שעות שלמות שמוקדשות רק לנופלים - זה בלבול. נכון קשה, נכון עצוב, אבל תטפסו. אנחנו במלחמה, אנחנו צריכים להיות חזקים, אנחנו צריכים לנצח. זה האירוע, ואני מרגיש שזה דבר בסיסי מאוד שאנשים רבים לא מבינים".
בן השיב בהומור: "אשרינו שזכינו שאתה תסביר לנו את זה, אולי תהיה המסבירן הלאומי? אולי במקום התוכנית הזאת, במשך שעתיים כל בוקר תסביר לציבור מה הוא באמת צריך להרגיש, מה אומר המנהיג, מה זה ניצחון מוחלט. אולי הכול ייראה הרבה יותר פשוט ככה. תוכל להשתמש בכל הססמאות של עוצמה וכוח שרק תרצה. הרי עכשיו אני מגלה ממך שלהתאבל על הנופלים זה לא בסדר, אז אולי תן לי רשימה של מה בסדר להגיד ומה לא בסדר".
מגל לא נשאר חייב ותקף: "החיילים אומרים לנו להיות חזקים. הם אומרים ששומעים חדשות וזה מחליש אותם. כן, אתם מחלישים. אתם יודעים מה זה קרב? מה זה לנצח? מה, צה"ל לא יכול להכריע את חמאס? איזה שטויות. די, שקט כבר. כשאתה מחליש את הממשלה ואת ראש הממשלה ואת השרים, אתה פוגע במדינת ישראל ובביטחון ישראל. אתה עושה נזק אדיר. אתה לא יודע איך עם בריא מתנהל. אין לך עמוד שדרה ואין לך גאווה, אין לך יצר בסיסי של הישרדות. חבל, תרים את הראש, אל תהיה ביגון כל היום. תחזק מי שנלחם".
כספית סיכם בציניות: "הגעת לי בדיוק בזמן, לא ידעתי איך להתמודד עם כל היגון, לא ידעתי איך מנצחים מלחמה, אבל עכשיו אני מרגיש כמו משה שים סוף בדיוק נחצה עבורו. למעשה, אתה חצית לי את הים, ואני עכשיו יכול לעבור. תודה על זה. חבל שאתה סוכן כאוס, אתה זה שמטנף כל הזמן על צה"ל ועל קציניו. אתה מבקש שניתן לנתניהו לנהל את המלחמה, אבל הבן אדם הזה לא יודע לנהל כלום, הוא לא כשיר לניהול של כלום, הוא לא מסוגל להגיד לאשתו לשבת רגע בפינה ולא לגעת לו בהסברה. הוא בובת גרב חלולה לגמרי".
עריכה: דוד זבולוני