"כשאומה אומרת 'הכול' גם אתה נהיה בן ערובה"
מעל 100 ימים שבהם מדינה שלמה זועקת לשחרור 136 החטופים מידי חמאס • אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל, הביע את עמדתו בצל העסקה המתגבשת
זה כבר 112 ימים שבהם מוחזקים 136 ישראלים בשבי חמאס. החטופים ששוחררו לפני כ־50 ימים מתארים תנאים קשים, התעללויות, מחסור קיצוני במזון ומים ובעיקר קושי נפשי מצטבר. אריה אלדד ורון קופמן שוחחו ב־103fm עם אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל, אשר הביע את דעתו על עסקת שחרור החטופים המתגבשת.
"קודם כול צריך לבחון ולנסות לקדם כל אפשרות, כל הצעה, אבל אני מאוד מודאג מכך שבכלל ההתחלה היא בעייתית", הודה דיין בפתח השיחה. "אנחנו נורא נורא רוצים את החטופים שלנו איתנו, אבל אנחנו לא קיבלנו אף פעם אפילו לא סימן חיים. אלה שאומרים 'הכול תמורת כולם', אנחנו לא יודעים מי זה כולם. אין לנו שום הוכחה לסימן חיים. זה דבר בסיסי וראשוני כי יכול להיות מצב שאנחנו נלך לתשלומים נורא גבוהים אבל לא יודעים תמורת מי, אנחנו יודעים מי אין לנו אבל לא יודעים את מי הם מודים שהם מחזיקים".
עוד טען כי "לרוב עסקאות כאלה של חטופים, בני ערובה וכו', הם יודעים בדיוק את מי הם רוצים והם יודעים שהם קיימים, אנחנו לא יודעים. לכן תנאי ראשון לדעתי שצריך לפחות להשתדל לקבל אותו זה סימן חיים. דבר שני, באופן מעשי החטופים שלנו נתפסים אצלנו כמעין קלפי מיקוח בידי האויב האכזר, אבל הם משהו יותר בעייתי - מבחינתו של סינוואר הם גם ביטוח חיים. הוא תמיד יחזיק בזה ובסוף בסוף הוא רוצה לקבל מזה לא רק את הדרישות אלא בעצם את המשך קיומו וקיום החמאס".
"אני מציע שמעבר ללחץ הצבאי, שאני חושב שהוא אכן חשוב, אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות היום זה לסנן מתוך העזתים שאנחנו יכולים את כל בני המשפחות הגרעיניות של מה שקוראים אצלנו בכירים בחמאס", אמר והוסיף: "החל מרמה מסוימת לעשות מחנה ולרכז אותם, גם אם זה אומר עשרת אלפים אנשים. אני חושב שזה דבר שיכול מאוד מאוד לעזור לנו. אני חושב שבסופו של דבר זה לא שלא אכפת לך בכלל במצב כזה מבני משפחה גרעינית, ולראיה - כשהייתה תקופה של מחבלים מתאבדים, בחמאס של פעם אם המשפחה הייתה יודעת שבן המשפחה מתכוון לעשות מעשה כזה, בסופו של דבר זה לא היה יוצא לפועל - חמאס היה מפריד אותם בחודשים האחרונים מהמשפחה כי תמיד מישהו היה שם לב, ומעשית הם לא היו מתאבדים".
כמו כן, כאשר נשאל אם צריכים להפסיק את המלחמה כחלק משחרור החטופים, השיב דיין: "אני אישית, אם הייתי צריך להיות זה שמחליט, הייתי אומר לא. אני חושב שרואים את זה, אם אתה אומר דבר נורא אנושי כמו 'אני מוכן לתת הכול'. אבל כשאומה אומרת הכול, בעצם אתה נהיה בן ערובה בעצמך. זה דבר שאסור לעשות אותו, כי ברגע שהאויב שלך מבין שאתה מוכן כאומה, כציבור, הכול, אז גם אתה בן ערובה. אנחנו צריכים כמדינה להבטיח לעשות כמיטב יכולותינו, נכון אנחנו נבחנים בזה אבל להגיד 'הכול' - אסור לעשות".
עריכה: שני רומנו
