חבר הכנסת ושר התקשורת לשעבר יועז הנדל, שיצא מעזה לאחר כשלושה חודשי מילואים, שוחח עם סיון כהן ב־103fm ושיתף במתרחש בשטח. בהמשך התייחס גם לאפשרות שיחזור לפוליטיקה בתום המערכה.
"סיימתי את ימי הרענון שיש לכל מילואמניק אחרי שירות המילואים, נדמה לי שאני אזרח", שיתף הנדל. "כמו כל מילואמניק, למרות שהגעתי מעולם פוליטי ואני לא בדיוק תלמיד מכינה שמדבר רק בשפה של אידאלים ואוטופיה, גם לי קשה לחזור למציאות הזו. יש פער נורא גדול בין מה שקיים בשדה הקרב, התחושה המאוד גדולה שבתוך משבר גדול עם ישראל התגייס, ויש עדיין המון פצועים, הרוגים, כאב גדול וצורך לנער את ההנהגה כדי שיעשו את הדברים הנכונים".
כמו כן, כאשר סיוון כהן תהתה כיצד אדם כמוהו נפלט מהפוליטיקה הישראלית, הודה: "אני נכשלתי. אם אני בסוף רציתי להצליח, אם המטרה שלי הייתה למצוא עמדה מספיק חזקה כדי להשפיע, ולא הצלחתי לשכנע אנשים אז זה אומר שנכשלתי וצריך להפיק לקחים. אני יודע להיות מה שאני יודע להיות, אני לא יודע להיות מחנה 'רק ביבי' או מחנה 'רק לא ביבי', אבל פחות מעניין אותי התירוצים - נכשלתי, וחלק ממה שאנחנו רואים עכשיו זה גם בגלל פוליטיקה, האויב הבין שאנחנו חלשים".
"אני יוצא מהמילואים האלה, מנסה להסתגל לעובדה שאני חוזר למציאות ומנסה בכל כוחי איך אני מונע מישראל לחזור לשישה באוקטובר", הדגיש. "אני חוזר עם הרבה יותר הבנה שהמילים האלה של 'אחדות', שצריך לייצר מרחב משותף ופוליטיקה שמתעסקת בעיקר ולא בטפל, זה לא קלישאה של בני נוער - זה חלק מאסטרטגיית הביטחון שלנו".
השר לשעבר המשיך וחידד: "לא אמרתי שאני חוזר, אני אפילו בתקופה של המילואים כל פעם שיצאתי לרענון והקשבתי לחדשות וזה הגיע לפוליטיקה, הרגשתי גועל נפש. אני מבין שהפוליטיקה היא מקום סופר משמעותי, ואני מבין שאם הפוליטיקה נראית כמו שהיא נראתה בשישה באוקטובר זה מסוכן לנו. אני מחוייב לזה שלסיפור שלנו יהיה סוף טוב, שלא נגיע למצב שאנחנו חוזרים לשישה באוקטובר. כל דבר שאני אוכל לעשות אני אעשה".
"אני כל היום מקבל טלפונים מחיילים שלי שרוצים לחזור, שאומרים 'חייבים להמשיך להילחם', זה קורה לכל המילואימניקים", סיפר והסביר: "המשימה שלי היא לקחת את האנרגיות האלה ולהפוך אותן למשהו שיתן את המדינה הזו. אי אפשר לחזור למקום המעורפל שאנחנו לא יודעים מי האויב ומי הידיד. אנחנו חייבים להגיע לנקודה אחרת בה ישראל מוגנת".
לסיום ספד השר לשעבר יועז הנדל לחברו לקרב רב סרן (מיל') נצר שמחי שנפל בקרב בצפון הרצועה. "נצר, הכרתי אותו תוך כדי שלב ההגנה, הכרתי אותו כשהייתי איתם בכל מיני פעילויות ואחרי זה בעוד פעילות של החודש הראשון של התמרון. נצר מהשריון, אני מהצוותים שהולכים ברגל יותר, ונוצרה כימיה מאוד גדולה. הוא ישר חדר ללב, בחור מאוד חכם, רגיש, שעזב את ירח הדבש בתאילנד ובא להילחם. מישהו הקריא באחד ההספדים שהוא אמר שזה לא בשביל המדינה אלא בשביל החברים".
"הוא ניהל שיחות איתי על מה יקרה במדינה, איך יודעים שהמדינה הולכת למקום טוב, וזה היה בעיניי מדהים. דווקא העיניים הצלולות, לא איזה רעל חסר מחשבה, רעל במובן הצבאי, אלא ממש מחשבה כזו", אמר. "בשבילו ובשביל האחרים אנחנו חייבים, אין מצב שאנחנו לא מסיימים את המלחמה הזו כשמכריעים את האויב ומייצרים פה הנהגה שראויה לאלו שנפלו. אין מצב, זה לא משהו שאני מוכן לקבל".
עריכה: שני רומנו