"המשתנה שהכי קשה לחזות זה הוצאות הביטחון"
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, על ההערכה כי הגירעון הממשלתי צפוי לזנק בעוד 134 מיליארד ש"ח בשנים 2025־2027
במקביל להעברת חוקי תקציב 2024 על ידי שר האוצר לאישור הכנסת, ניתוח האוצר חשף כי הגירעון הממשלתי צפוי לזנק בעוד 134 מיליארד ש"ח בשנים 2025־2027. ענת דוידוב דנה בכך עם פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, אשר התייחס לנתונים המדאיגים.
"אני חושב שהמשתנה שהכי קשה לחזות כרגע זה הוצאות הביטחון", הודה פרופ' סטרבצ'ינסקי והסביר: "אנחנו לא באמת יודעים איך המלחמה תיגמר ובנק ישראל עשה חישוב שזה עלול לעלות באופן מתמשך, כלומר כל שנה, בכשלושים מיליארד. כרגע בשיח בין האוצר לביטחון מדברים על סכומים קטנים יותר. אני חושב שזה סכומים קטנים יותר שכלולים שם, אבל יש את הנעלם הגדול גם של הסיוע האמריקני שעוד לא התקבל ואנחנו לא יודעים עליו. ככה שבעצם המספרים, קשה מאוד לדעת עד כמה הם נכונים".
עוד הדגיש כי "פעם היו מדברים על הפחת הגירעון ואז הממשלה הייתה מצהירה לאן היא רוצה להגיע, עכשיו מדברים על תחזית. זו תחזית, זה לא כמו שהיה פעם. אני חושב שזה הרבה יותר טוב לשאוף למשהו, יש חברות דירוג אשראי שעומדות בפתח, ואם הממשלה מצהירה שיש לה שאיפה לדעתי זה הרבה יותר טוב. הם כן הצהירו על צעדים מסויימים על העלאת מיסים כמו בריאות או המע"מ, אבל הדברים האלה אמורים להיות רק בשנה הבאה".
לאור אמירותיו תהתה דוידוב האם היה מקדים את העלאת המע"מ באחוז לעכשיו, ופרופ' סטרבצ'ינסקי חידד: "לא חושב שהייתי עושה את זה. צריך להבין גם מה יהיה הסיוע האמריקני והמצב האמיתי בסיום המלחמה אבל בהחלט הייתי מחליף את העלאת המע"מ בעוד שנה בביטול פטורים לדוגמה".
בהמשך השיחה התייחס לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל לכספים הקואליציוניים ולהשפעתם. "אני חושב שזה חלק מאוד מאוד בעייתי. מי יכול לא לחשוב שכרגע צריך להסיט כספים? כולם מבינים שצריכים. זו לדעתי נקודה מאוד חלשה בתקציב שהוגש. מעבר לזה מדובר על קיצוץ של כחמישה אחוזים במשרדים על דברים מאוד מאוד מרכזיים. מדברים על איזושהי הקפאה של הקצבאות, שלא יעלו לפי השכר הממוצע, גם זה משהו שכלול בצעדים. כל זה מיותר אם היו פשוט משהים את הכספים הקואליציוניים".
"איך המשק ייראה?", התעניינה דוידוב, ופרופ' סטרבצ'ינסקי סיכם: "נראה עליית חוב מאוד גבוהה, ובמקרב חישוב שלי זה עלול לקחת 9 שנים לחזור לאותה נקודה. חברות דירוג האשראי יסתכלו אם נקבל את הסיוע האמריקני, אם זה יקרה יש לנו סיכוי שהם יתחשבו. אז זה פחות בטוח, הבעיה היא יותר האזרחים כי אם זה יהיה כרוך בהעלאת מיסים זו פגיעה כללית".
עריכה: שני רומנו
