"קולנו אומר - לא מפסיקים, ממשיכים להילחם"
ורדית קרוגר, אם לשלושה לוחמים בסיירות מובחרות וחברה בארגון 'אימהות הלוחמים', סיפרה על המחאה בכנסת בקריאה להמשיך את המלחמה עד הניצחון
אראל סג"ל ובר שם־אור שוחחו ב־103fm עם ורדית קרוגר, אם לשלושה חיילים בסיירות מובחרות שנלחמים בעזה וחברה בארגון 'אימהות הלוחמים', אשר סיפרה על המחאה שמתקיימת בכיכר הכנסת זה חודשיים במטרה להשמיע את הקריאה להמשיך את המלחמה עד הניצחון.
"היה פה ורטיגו מטורף של כל המערכות שהביא אותנו לשבעה באוקטובר. הילדים שלנו הראשונים שנכנסו לעזה, ואנחנו מנסות להביא לכל מקום את הקול שלהם שאומר עד הניצחון", הסבירה קרוגר בפתח השיחה. "מבקשים שיראו את חיי הילדים שלנו, החיילים האמיצים שהתעלו על עצמם ומובילים אותנו לניצחון. כל הזמן להשמיע את הקול של החיילים. יש כל הזמן צמתים שאנחנו רואים שיכולים להתבלבל. אנחנו רוצים להזכיר שוב ושוב - אנחנו רואים כמה הם מפחדים שניכנס לרפיח, זה אומר לנו משהו, ואנחנו רואים ששם החטופים".
עוד ביקשה קרוגר להדגיש כי "אנחנו מחכים לחטופים, הילדים שלנו מוכנים לעשות הכול ומעבר כדי להגיע לחטופים, להחזיר את האנשים שמחכים לחזור הביתה שלהם, גם בצפון וגם בדרום. אנחנו רוצים שההנהגה, שהתבלבלה מאוד עד עכשיו, למשל שיש כל מיני קולות מארה"ב שלא בטוחים בניצחון ואנחנו נאלצים להקשיב להם. אנחנו רוצים שהקול היחיד שיהיה ברור זה שיהיה ניצחון. אנחנו קודם כול מגבים את הממשלה, אנחנו מגבים את צה"ל, את האנשים שיושבים ומקבלים החלטות, אני בטוחה שיש לחצים מכל הצדדים".
קרוגר המשיכה וחידדה: "אנחנו בטוחים שכולם רוצים את הניצחון, השאלה מה אנחנו מוכנים ובאיזו בהירות אנחנו מדברים על הדבר הזה. אני רוצה שההנהגה תתעלה לרעיון שגולדה הצליחה לבטא. להזכיר שוב ושוב להנהגה - אל תתבלבלו. אני לא חושב שאנשים שמגיעים להנהגה חשבו שלא יהיה עליהם לחץ, אבל ברור שהלחץ היחיד שצריך להיות לנגד עיניהם, שאנחנו נגיע עד הניצחון, שכל חייל שיצא מעזה וכל אימא שאיבדה את הבן שלה וכל מי שהיה צריך לחזור לבית שלו, בסוף יוכל להגיד 'היה ניצחון'. זה לא עוד מבצע. כמה פעמים במבצעים היו כוונות גדולות ולא עמדו בהן? אנחנו פה להזכיר שבמלחמה הזו חייבים ללכת עד הסוף, אין אפשרות אחרת".
"אנחנו, אימהות הלוחמים, רוצות את החטופים"
"גם אנחנו מתחננים שיחזירו את החטופים, הבן שלי בח'אן יונס, אנחנו מתפללים שהוא יחזיר את החטופים. כולנו רוצים את החטופים, בשביל זה צריך להפסיק את הסיוע שנקרא כביכול הומניטרי", תקפה. "יש המון דברים לעשות לפני איזושהי כניעה טוטאלית. אני שומעת שהם אומרים 'תוותרו על הכול, תסיימו את המלחמה, אנחנו רוצים אותם עכשיו', גם אנחנו רוצים אותם עכשיו. לפני יומיים בוועדת הכנסת ובוועדת החוקה, אנשים שמדברים על החטופים עכשיו מדברים ככה. אני רוצה להביא את הקול שלנו - אנחנו, אימהות הלוחמים, אנחנו רוצות את החטופים".
קרוגר, שבניה לוחמים ברגעים אלו, הבהירה: "אנחנו תומכים בהם, עסוקים באיך להביא לבן שלי בעזה שיהיה להם אוכל ושיהיה לו חם. אנחנו תומכים בכל הדבר הזה שנקרא לוחמה וגם בכל הסכם שיהיה, אבל גם אם יהיה הסכם, ואנחנו נשמח לראות את החטופים, אנחנו רוצים להיות הקול שיהיה ברור - חוזרים ללחימה, מסיימים את הסיפור, לא מפסיקים. אחיין שלי נהרג בג'באליה, על הקבר שלו אח שלו אמר לו 'הייתי שם ב־2016, יכולנו להיכנס כשהמצב פחות מסובך'. עכשיו המצב הרבה יותר מורכב, שיביאו את החטופים אבל שלא ישכחו אחר כך לחזור ללחימה".
"אנחנו א־פוליטיים, אנחנו לא מחליטים לצה"ל מה הדבר הנכון לעשות. אנחנו לא ימנים, אנחנו ארגון של אימהות מקיר לקיר, וכל העניין שלנו הוא לשמור על חיי החיילים בתוך הדבר הזה", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
